Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 4 · p. Seite 161

Zur Charakteristik des Levi ben Abraham bei! Chajjim. 161 auf einen Urstoff hindeute, abgewiesen ist, immer noch der Ausdruck von jeder wörtlichen Auflassung gereinigt werden muss; denn dass aus dem absoluten Nichts etwas erschaffen werde, widerspricht dem Satz vom ausgeschlossenen Dritten 1). Da ganz ebenso ausgeschlossen, wie es ist, dass die absolute Existenz sich in ein Nichts verwandle, es auch ist, dass das absolute Nichtsein zu einem Sein werde2), so müssen wir in der Schöpfung den Akt eines ursachlos aus sich heraus r) Yergl. Schreiner: Kalam S. 37 n. 2 u. 3. Yergl. Ood. hebr. Mon. a. a. 0. כי אמר קונה לפי שהמציאם באמצעות (Gen. 14, L9 et 22.) המכוון בפסוק (Ps. 148,5) השפיעו השבלים כאלו קגאם מהם וכן אמר לרמוז על האמצעים כי הוא צוה ונבראו ונראה שעל בן אמר מלת הקונה ללמדך כי ממה שיורה עי1 שלמות האל המציאו הכל אחד ההעדר שאלו היה הנמצא נצחי מתמיד לא היתד, נכרת פעלת הפועל וההעדר אמנם יורה על הקנין עוד נראה לי טעם אחר כי לא מצא בלשון מלה יותר נאותה ממנה על הנמצאות יש מאין כי להיות זה דבר זה (זר) ונעלם ממנו להשיג אין לנו מלות נהוגות להורות על ענינו בי מלות בריאה ויצירה ועשיה נופלות על הנמצאות דבר (דברים) שהיו בכח על בן נמצאו שלשתם באדם ומלת יצירה ועל חנינת הצורה השכלית (Sach. 12,1) נאמרה על נתינת הצורה אמר ויוצר רוח אדם בקריו תקנו בברכת התנים יוצר האדם וכן אמרו אנחנו החומר ואתה יוצרנו ובן שם צור יורה על מי שהוא צורה ונותן צורה נמצאת יוצר שני שרשים בענין אהד. באמונת החדוש הוטב כל התורה ויתכן כל אמונה טובה וקיים כל סדר בי האמנתי (באמונתנו) כי בו יגלה לכל אדם עצם יכלת הבורא יתב" וכן (וכי) הוא מסתפק בעצמותו בלתי צריך לזולתו גם כי האותות והשגחה תלוי בו וכל מאמין בקדמות העולם מכחיש התורה לכן אנו מהוייבים להחזיק באמונה והוא שאין דבר קדמון זולת האל ברוך הוא אבל הכל נתחדש מן הראשון היסודות והשמים והזמן ודעת המחוייבים מתנועתם והכל נעשה יש מאין. ואין יאמר על שני פנים האחד מהיולי שהוא דבר שאין לו מציאות בעצמו וזהו על דעת אפלטון שחשב שהאל ברא העולם מחומר קדום שהיה בכח ודעתו זה מבואר הבטול כי אין מטבע ההיולי לעמוד שום זמן בלי צורה ואין לו מציאות זולתה ועוד כי החומר דבר מת לא יניע עצמו ועוד כי הוא נמשך בזה אחר דעת האומרים שהכח קודם לפעול במוחלט ועוד כי לפי דעתו היה ראוי להפסד אחר שהוחל והנה הוא ישפוט בנצחותו והפנים השניים באין והוא המכוון העדר גמור והוא שהאל המציא הכל מן האפס הגמור ואמרי מן הוא העברה כי מלא מציאות גמור לא יעשה שיש למציאות ולא יצוייר שהאפס ישוב יש והאין יהיה נמצא כי נמצאו שני חפכים יהד אבל כוונתי שהאל המציא הכל אחר ההעדר והאפס ויותר יתכן לומר שהכל נברא אחר שהיה אין מאשר נאמר יש מאין כי המ" או מלת מן יורה על חומר וכמו שהיש הגמור העומד בעצמו והוא שאינו דבק ונקשר בהעדר לא יתכן לשוב אין כן האין גמור שיש (שאין) לו התלות המשכות ליש לא יתכן לשוב יש. ומה היה תכלית רצון האל בבריאות העולם ולדעתו איכות הבראותו ואיך לא בראו קודם לזה ואיך נהיה גוף ממה שאינו גוף וכיוצא בשאלות אלו אין לנו בזה דעה ולא דרך להגיעה אליה ולא תגע בזה ראיה לשום אדם ולזה Liturgie des Abendgebetes;in den meisten Ausgaben) נאמר כרצונו בורא יום ולילה ובן בעלמא די (endet der Satz mit 'כרצונן, worauf ein neuer mit בורא beginnt ומה שקראו המדברים ראיה. על חדוש העולם הוא הטעאה (r^־Gebet.) ברא ברעותה והס יונו עצמם בטענות מזוייפות וראוי לשלמים להיות דבריהם נמשכים אחר ציודם ואמונתם ושיהיו דבריהם מדברים נאמני המציאות לא שתהיה האמונה כפי הדבור והרצון ואחר מטענותיהם מהמצא נפשות אין קץ למספרם וכבר הבאתי זו השאלה ותכונתה בביאור השכל החמרי. In der scharfen Fassung der creatio ex nihilo liegt wohl polemische Tendenz gegen Averroes oder gegen die Annahme des מלא im Buche Bahir. Die Schöpfung aus dem relativen Nichts wird bekanntlich von Gersonides postuliert. 2) Cf. More II. 13b. Monatsschrift, 44. Jahrgang. 11