Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 3 · p. Seite 124

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
44 (1900)
Issue
Heft 3
Article
Actenstücke zur Geschichte der Confiscation der hebräischen Schriften in Frankfurt a. M.
Date
1900-01-01
Page
Seite 124 (sequence 11)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
75% known words query
IRI
…/2829132-2829741-2829745-2882538--29865-2882580
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

124 Aktenstücke zm ׳Geschichte •d. ׳Confiscation d. hebräischen Schriften. Angelegenheit unterstützt, wird der Segen des Allgütigen kommen. Unsere Rabbiner hier haben gestattet zu reiten, zu reisen und sich zu bemühen ohne Rücksicht auf Sabbath und Festtage. Dies schreibt die sehr beschäftigte Frankfurter Gemeinde . . . . So spricht: Salrnan b. R. Sch. seel. And., der Vielbeschäftigte. Seht zu, ob ein Schmerz.[Klag'• 1,1'2]. Mit Gottes Hülfe wendet es der Allvater zum. Guten. — So spricht! Nathan Cohen als eigene Meinung und als diejenige dev Frankfurter Gemeinde. — So spricht Gumprecht Levi, der Vorbeter, der Schemel Eurer Fiisse, der unter Thränen das Schriftstück abfasst. III1). שלו' רב אליכם יקרב מצפון ומים, עד שיאמר הק״בה לצרתינו דים. את' אה׳ כל יושבי קהל ורנקבורט יצ״ו כל חד וחד בשמו מה אאריך' ללא צריך רק אגלה לאזניבם שחוקיה ס׳ל ואני עבדיכם (!) באנו הנה פאצן ביום ב א חשון ע״ר לפ״ק והוכרחנו מחמת חסרון כים לי שאד פח יום אחד ובדוחק גדול ובהוצאה מרובה הישגנו סוס קטון והדרכנו אותנו לרכוב. לעיר בערן אשר שמה או סמוך לשם אדונינו הקיסר יר״ה ונשהר את פניו בידים ריקניות ושיש לחוש וקרוב לודאי שלא אוכל להשיג מאומה עד שתשלחו איש אשר מוכן לשלשה דברים וק״ל וגא אחי אע״פ שאנשים חכמים ונבונים אתם וידעתם הכל מ״מ אבא כמזכיר ולא כטזהיר ושמעו וראו שהכל אומרים שלעת הזאת אינו אפשר לעשות שום חיל[ו]ף או להשיג אשראות במדינת לועז כי בעו״ח לא פסק עדיין המחלוקת לגמר' א״עפ שאדונינו הקיסר יד" כ הרחיק את עצמו וכלי מלחמתו מק״ק פאדוה ט״מ בכל יום מתגבר המהלוק' בכמה גווג׳ ושהדבר נסתר ונעלם מה תהא באחרית וק״ל. ולכן אחי וכרו שע״כ הכרחתם אותי לרכוב למדינות האילו ושאל תנחוני ותש[ת]דלו2) אלי טעות כדי שלא אצטרך להוציא מאתים על מנה ואל תראו ואל תהתו מה שאפשר לי לקמץ אעשה רק היכן שמוכרח אני לבזבז אעשנו שלא נבא להיות ח" ו לבוז והידיעה קצרה מהביל למפרט את אשר הוקרה לנו עד עתה, והאלקי׳ ישלח מלאכו לפניני ויוליכינו לשלו' לעיר בערן או ויצענץ אשר שמה היה אדינינו הקיסר יר״ה בתוך ה ימים כ־ הגידו לי שלוחו ומשרתו ושנמצא חן בעינו ושינחינו (!) לבא לפניו לבקש רחמים עלינו ואל3) שאר כל אחינו יושבי קהלות וישובי׳ ובב' אין להאריך רח״ו לב׳ יאריך כ״ח אה' משורת' הנבוך *) Das. S. 339. 2) Das ה fehlt in (1er Handschrift. 3) Für על.

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.