Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 2 · p. Seite 68

Zur Charakteristik des Levi ben Abraham ben Chajjim. 08 Momente eine grosse Rolle spielten; deshalb habe hier die Providenz ein weites Feld 1). Eine weitere Schwierigkeit, die seiner naturwissenschaftlichen Ueberzeugung in den Weg trat, war die talmudische Ansicht, dass Israel keinem planetarischen Einfluss unterworfen sei.. Er nimmt hiergegen wieder zu den contingenten Geschehnissen seine Zuflucht. Aus deren Machtbereich könne Israel sich erheben, dadurch, dass es infolge geistiger Vollkommenheit in den Bereich göttlicher Vorsehung trete2), nicht aber ein lieidnisches Volk, das aller wahren Religion bar ist. Biblische Beweise hierfür sind u. a. Deut. 32,9 und Jerem. 10,16, Stellen, die den Versen Deut. 4,19 und Deut. 32,8 gegenüberzustellen sind3), und von denen der letztere anzeigt, dass es ebenso viele Völkergestirne gebe, wie Stämme in Israel4). Als die Israeliten das goldene Kalb anbeteten, waren sie der falschen Meinung, dass sie der Führung eines Gestirnes, und zwar des Stieres5), selbst dann bedürften, wenn sie Gott verehrten und so *seiner Vorsehung theilhaftig würden6). 9 Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. ברכת חולים אינה להוסיף ימים רק תפלה לאל שיצילנו ממיתה מקרית והיא תפלה שהאל יצליח הטבע כמו שנזכר אבונצר [שהזכיר אבונצר] מלאכות הרפואה והמלחות ועבודת האדמה אינו מחויב שתהיה תכליתם הולכת תמיד לפי פעולתם כי כל אחד מאלה לא ישלם מפעל אחד לבד על כן איפשר שיעשה כל הראוי לעשות ולא יצליח במלאכתו.:— 2) Vergl. oben S. 66, n. 2, ausserdem Ibn Esra zu Deut. 4,19 והשם שם ישראל מעלה גדולה להיות השם יועצם ולא כוכב להם והנה ישראל נחילת השם,' cf. Ibn Esra zu Exod. 23,26: ובמרוצתם יקבלו בני העולם השפל דבר והפכו על ידם והנה אם נשמור לא נקבל, cf. Ibn Esra zu Deut. 32,8. Zur Sache vergl. More III, 51. 3) Diese Stellen waren ausser von Ibn Esra auch von Maimonides bereits in diesem Sinne gedeutet worden, s. Mischne Tora, Hilch. Akkum, II, 1 u. More II, 5. 4) Dieselbe Bemerkung fand ich bei David de Pomis, de inedico hebraeo, praef., sowie, in umgekehrter Form bei Bach ja ben Ascher zu Ex. 7,4: קרא הכתוב לישראל צבאותי לפי שהם כנגד צבא הגלגלים .י״ב שבטים כנגד י״ב מזלות. An keiner dieser Stellen ist es im Namen des Talmuds angeführt, in dem ich die Quelle im Münchener Codex Berach. 32b (Dikd. Sofr.) fand: אמר. הק״ב״ה . . י״ב מזלות בראתי בשמים כנגד י״ב שבטים. . ö) Vergl. Ibn Esra zu Ex. 32,1: וחכמי ■המזלות אמרו כי המחברת הגדולה. לשני העליונים היתד, במזל שור וזה כזב כי לא היתד. רק במזל דלי.ועל דרך חכמת המזלות הוא מזל.לישראל. 6) Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0.ר״ל שיעשו (Sabb. 156 a. f.) אין מזל לישראל מצותו ותורתו• כמו שנבאר בהשגחה יצילוהו מן הדברים המקריים כאמרו ומאותות השמים אל.ת.חתו. כי האומות ומלכותם (שפלותם כפי כח-הכוכב השולט עליהם באמרו אשר. חלק (Jerem. 10,2)