Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 2 · p. Seite 66

66 Zur Charakteristik des Leyi ben Abraham bei! Chajjim. (אנשי מרוקש) am Morgen Eettig (צנון) zu essen. Der Einfluss des Gestirns ist hier nur ein anderer Name für Klima, und ״Verehrung des Landesgottes“ ein Ausdruck für die Anpassung an die klimatischen Verhältnisse. In diesem Sinne wird es von ihm erklärt, weshalb die Samaritaner starben, bis sie ״die Weise des Gottes des Landes“1) beobachteten: sie konnten im Lande erst leben, als sie die klimatischen Verhältnisse des־־ selben zu berücksichtigen anfingen. Auch der ״Gott“, in dessen Hand der Herr den Pharao und Egypten geben will2), ist in gleicher Weise aufzufassen. Ueber diese gewissermaassen naturwissenschaftliche Bahn astrologischer Doctrin geht dann Levi aber hinaus, indem er in Form einer planetarischen Prädestination die Gestirne auch auf den menschlichen Willen einwirken lässt. Er kommt so zu einer Art von Determinismus3); Ibn Esra hat hier den Sieg über Maimonides davon getragen4). Die absolute Unverbrüchlichkeit der in den Gestirnbahnen zum Ausdruck kommenden Naturgesetze wird mit grosser Entschiedenheit festgehalten5). Um keines Menschen willen greift־ Gott in sie ein; das einzige, was seine Providenz für den Frommen leistet, ist, dass sie ihn dem Machtbereiche des unabwendbaren Naturereignisses entzieht6). Die Elemente wandelt dagegen Gott zu Zwecken der Vorsehung um, denn unter dem Monde giebt es keine ewigen Gesetze7). Es ist eine Auffassung, 1) II. Kon. 17,26 u. ff. 2) Ez. 31,11. 8) VergL. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. נם בדבריהם הבחריים יש עזר או קצת מניעה מן העליונים דאע״פ שיש בידו לבחור אי זה משני חלקי האיפשר בענין מה שזכר שלמה עת ר״ל כי פעמים יולדו שני אנשים רחוקים שיאהבו זה את זה בתכלית (Kob. 3,8) לאהוב ובל האהבה וסבת זה היות כוכביהם מתדמים בכח והיו על מבט אהבה גמורה. 4) Ueber Ibn Esra’s Ansichten s. seine astrologischen Excurse zu Ex. 9,15 ff 11. zu Ex. 39,19, die überhaupt zu unserem ganzen Abschnitt zu vergleichen sind. 5) Bei Ibn Esra hat dieser Gedanke nur die Form, dass die Gestirne ihre Bahn nicht ändern können, die ihnen Gott vorgeschrieben hat, s. z. B. Einleit, zu Ex. 39,19: .והנה לא יוכלו המשרתים לשנות דרכם ושיעבור אחד מהם החק שנתן לו השם. 6) שהוא יסבב השלם להושיעו מן הרעות. Levi folgt hier Ibn Esra, s. diesen a. a. 0.: י י מה שנגזר עליו כפי מערכת ככבי מולדתו כן יקרנו חוץ אם ישמרהו כח העליון מכח הככבים שיהיה דבק בו אז ינצל מהגזרות ואתן לך משל וכל * ־ י vergl. besonders die folgenden beiden Gleichnisse Ibn Esra’s. 0 Vergl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. אבל ביסודות י והמחהור, מהם ישנה הבורא תמיד לצורך יראיו ויחדש בהם פלאים נוראים כפי מה שגזרה חכמתו כירידת המטר ועצירה וזולת זה כי אין ענינם מוגבל ודא היו לך על סדר תמיד לפי מערכת הכוכבים יגם כי המשפט על הוראת המטר או הקור או החום יהיה לפי הארץ ולפי הזמן אם היה קיץ או סתיו ולפי תכונת האויר׳ בעת ההיא. Dasselbe dürfte wohl auch ausgesprochen sein von Ephodi zu More 11,29: □הסבות המערביות המסודרות אחר תנועות מוגבלות מסודרות והסבות הה המערביות שיבאו ושיקרו בעתיד הם כבר מסודרות מששת'ימי בראשית.