Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1900-01-01 · Heft 2 · p. Seite 60

60 Zur Charakteristik des Levi ben Abraham ben Chajjim. Neben seinem transcendenten Zweck hat das Gehet noch den immanenten, dass unsere Vernunft durch dasselbe reine Formen in sich aufnehme1) und sich so mit der Gottheit vereinige. Im Buche Hiob (22,21)2) heisst es deshalb: ״Eichte deinen Sinn auf Gott und du wirst vollkommen sein3). Von einem Gebete, das nur irdische Wünsche zum Inhalte hat, gilt dies freilich nicht; ein solches heisst im Talmud ״ein aramäisches,“ und es wird von ihm gesagt, dass die Engel es nicht verständen4). Durch die rechte Andacht hingegen werden wir den Engeln gleich5). Wir werden durch dieselbe über alles Materielle emporgehoben, was der Psalmist (91,7) poetisch mit den Worten ausdrückt: ״Myriaden fallen zu deiner Rechten;“ diese Myriaden bezeichnen nämlich das Heer der fleischlichen Begierden6). Den Fingerzeig für diese Interpretation sieht Levi in einer Bemerkung Schemaja’s7), dass der Rechten Gottes die Linke des Menschen entspreche, so dass dem Menschen zur Rechten die Sünde, zur Linken die Weisheit gesetzt sei; diese Thatsache giebt Ps. 16,8 ebenfalls erst den rechten Sinn. (Jes.59,2) כי העוגות הם ענן חוצץ אמר כי אם עונותיכם היו מבדלים (Thr.3,44) מעבור תפלה Die angeführten Verse werden More III, 9 auf die Hindernisse, die die Materie dem Geiste in den Weg legt,• bezogen. Dass Levi trotzdem dieses Capitel des More vor Augen hat, zeigt der charakteristiche Ausdruck מסך מבדיל, der auch z. B. More III, 51 wiederkehrt. *) Vcrgl. More III, 51: ואל השם נשא החנה ותפלה להסיר ולהרחיק המונעים המבדילים בינינו ובינו. Hie Annahme dieses immanenten Zweckes soll die alte Streitfrage lösen, oh der wahre Gottesdienst im Gebet oder in der Erkenntnis bestehe, lieber diese Controverse vergl. Kaufmanns Attrib.: S. 405, Anm. 70. 2) Dieselbe Interpretation im More III, 51. 3) Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. וצורר להאריך באחד כדי להמליכו בשש פאות ולא שיצטרך לנענע ראשו כדרך שיעשו המון העם ובתפלה יעורר האדם וירגיל (Berach. 13 b) שכלו להיות בפעל בטעם הסכן נא עמו ושלם ויכין לבו להדבק ולהתאחד בבוראו ולהתערב עם הצורות הטהורות ותעיר להאמין באל ויכהו ושהכל יבא מאתו ושהוא יתברך יסוד הכל והקדמון הגמור והאחד תאמתי. 4) Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. אל יבקש אדם צרכיו בלשון ארמית שאין ר״ל שלא יאריך הרבה בבקשה צרכי העולם (Sabb. 12b) מלאכי השרה מכירין בלשון ארמי (Ber. 8b, cf. Pes. 112b): והוא שקרא לשון ארמי כטעם אמרם אל תשבו מטה (על מטת) ארמית ד׳ דברים צוה . . . אל תשב על מטת ארמית) (Berach. 8b) אסור-לישב על מטח ארמית 5) Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. ודע כי בתפלה המכודנת האמתיה ידבק האדם .(Gen. 25,21) בשכל הפועל וישוב עמו במדרגה אחת על כן ויעחר לו 6) Vgl. Cod. hebr. Mon. a. a. 0. לזה הביא יפול מצדך אלף ורבבה מימינך ר״ל שהוא מהשם עזר (שיצילנו) מרבי התאוות הגשמיות הנמצאות בצד הימין ושיתן לו שלום מהם וישים שלום בין פמליא של מעלה לפמליא של מטה. Cf. dagegen More III, 51 sub finem. 7) S. Joma 53b.