Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1899-01-01 · Heft 6 · p. Seite 248

24S Die happadivscho Exogc6c und der einfache Wortsinn. ויאמר האדם האשד, אשר נתח עמדי וגו' (12 ,3 .Gen). הה״ד אדברה ולא איראגו כי לא כן אגכי עמדי(<Jjjob 9, 3f). אמר. איגי כאותו שאמר: האשד, אשר גתת עמדי וגו׳. הוא שמע לדברי אשתו אבל אני לא שמעתי לדברי אשתי. (Ber. r., Par. 19, Abs. 21). Wieder ein klassischer Beleg, wie dem Haggadisten ein Wort genügt, um seine Phantasie anzuregen und geistvolle Anknüpfungen zu finden. Dabei dürfen wir nicht ausser Acht lassen, dass alle diese Haggadisten Jjjob in die älteste Vorzeit versetzen. In beiden Versen stellt das Wort עמדי, Jjjob sagt von sich לא איראנו, Adam jedoch in Gen. 3, 10 ואירא: dazu kommt noch, dass dieses Kapitel in Jjjob in seinen Versen G—10 auf die Schöpfung anspielt. .Worauf könnte man also dies schwierige לא כן besser deuten, als auf Adam? Dies ist die Ideen-Association, die in diesem Falle Jjjob und Adam zusammenführt. איש, כ״מ שנא׳ איש, צדיק ומומחה שכל ק״ך שנה היה נח נוטע ארוים וקוצצן, אמרו: למה כדיך? א״ל: כר אמר מארי דעלמא, דהוא מייתי מבולא על עלטא. א״ל אין איתי מכולא, לא אתי אלא על ביתיה דההוא (Jjob 12, 5) גברא, הד,״ד: לפיד בוו לעשתות שאנן נכון למועדי רגל (Ber. r., Par. 30, Abs. 7.) Die Schlussworte in Jjjob 12, 4 צדיק תמים waren für die Haggadisten massgebend, den Vers auf Noa zu deuten, der ja ebenfalls צדיק תמים genannt wird. ואחר עורן נקפו ואת ומבשרי אחזה אלוה (Jjjob 19, 2G). אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בואת הברית• ומבשרי אהוה אלוה. אילולא שעשיתי כן מהיכן היה הקב״ה נגלה עלי? וירא אליו ה׳ וגו׳ (Ber. r., Par. 48, Abs. 2). Der Midrasch betrachtet die in Gen. Cap. 18 mitgetheilte Erscheinung Gottes vor Abraham als Lohn für die am Ende des 17. Capitels geschilderte Vollziehung der, Beschneidung וירא אליו ה׳באלוני טמרא והוא יושב פתה האוהל כחום היום, מאי כחום היום? א״ר הטה בר הנינא: אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה ובא הקב״ה לשאול באברהם (Babli, Baba mezia 8G b). Hierfür findet nun der phantasievolle Huggadist rasch einen sinnigen Beleg in Jjob 19, 26 ומבשרי אהוה אלוה, wird doch die Vorhaut in Geh. Cap. 17 fünfmal בשיר ערלתו genannt. Bezieht sich nun der zweite Verstheil auf die Beschneidung, wird auch der erste Verstheil darauf mit dem Worte עורי hindeuten. Die alte