Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 11 · p. Seite 501

Die Iuligionsphiiosophio Abraham Iba Ksra's. 501 zu umgehende Nothlüge wenigstens heim \veiss3ag*enden Pro- '}>heten immerhin für möglich” ohne hiermit der hetreifenden Person die Prophetengabe abzusprechen Zu יהיר. המהגה 1 הנ-באר לפלטה. Mos, 32, 9 sagt IK: ראם ה׳בם אכיר לן רה י ר. ז י־ ע ך 1), לא ירע אם על אלה או על אחרים. .Mos 28, 14) כעפר הארץ כ* הגה יוסף כאשר נמכר היה יעקב הי והוא לא ירע, כי אין הנביא* יודע ה:סחרור אם לא יגלה לו השם, ואלישע אמר ויי העלים ממגי 2). גם זאר רשובה לשואלים איך פחד יעקב והשם הבטיחי. Kün. 4, 27) 1). — גם זה פירוש ואיטיבה. Mos. 28, 4) והוא אמיו ואהיה עמך שירכז שימלט הוא לביו, רעיי ר ירעגו כי כל עוז קטן (hier V. 10) עמך וגדול כגגד העושה, על :ן העץ הקל לגרוד יקרא גדול ויעקב פחד שמא חטא או שגג במחשברו ובעבור זה לא _יהיה_ השם עמו. ואל תרפה כי הגה משה *כאי! למעלה ממגי והוא שילחו להוציא אר ישראל ממצרים בעבור שיג גרו שילח מלאך להמירו. Zu 2 ויקה משה אר איבר; ואר בניו. Mos. 4. 20 heisst; es im gangb (1omm.: ,וחשב להוליך איברו ובניו למצרים ושיצאו יחדו ישראל ולא ריירה עצה נכונה . כי הוא בא שהוציא ישראל והם יראו שבא עם איברו ובניו לגור שם. ואל ררמה איך יחשוב נביא ברבר העולם דבר soeod. 53;) בי מצאנו דוד ששאל לנרן (unzweekmjissig) יבאיגגו נסק אל נרד) הנביא הישיר לבנור בי,'־'. לה׳בם והוא השיב בל אשר: Ausgaben ב^בבך עשה וה, עמך ובלילה נאמר בנבואה לשרן יביאמר לדוד שהוא לא יבנה הביר. Aelmlich auch im kurz. Donun. z. St., S. 15. 8. Dies(' Krwiigimg führt IK zu der wichtigen Unter- Scheidung zwischen dem prophetischen .(.! ottes l> ot-o n mit einem (Jeheiss (יבליח במצור) und den z u ree h twe i sen de 11 oder weissagenden Propheten (נביאי ר ו בה ו ר או עריד־ר). Derjenige Prophet., der zugleieli Bote. göttlieher Befehle ist, darf selbst aus dringenden Zweckmässigkeitsgründen nicht lügen, ln dieser Beziehung ist folg. Stelle zu merken: Zu 1 אנכי עשו בכורך. Mos. 27, i9 bemerkt LK: (Uasehi) ישי אומרים הלילה לכזב הנביא רק הוא. בן אגבי מי שאגני ועשו בם!רף. ואחרים אמר אנכי, ונשא קול במלר עשו בכורך. ואלה (leise) אמרו כי יגהר דברי רוח, כי הנביאים ירהלקו לשני חלקים. החלק הא'׳ שליח י במצות, והחלק השני נביאי העריה ואם יצטרכו לאמר דבר שאיננו כהוגן לא יזיק, רק השליח לא ירכי שיכזב בלל. גם הנה הוד נכתב עליו איש 2) רוח יי דבר בי.. Sam. 23, 2) 2) ואמר. Ohr. 8, 14; האל ה ים דבריו עם אהימלך ואמר ויחיו כל הנערים (maehte unklar) בייבל 1) לצורך שעה, גם אלישע שאמר לחזאל לך אמרר. Sam. 21, 0; קרש (so eod 52)2) אף על פי שפירשוהו. Kon. 8,10) ר* היד רדויה וגל היד. ידדה ,,מחיילי זה" והראני השם כי .יהרו.׳". וכן מיכיהו אמר רכלר (aus Höflichkeit) 1) דרך מוסר. Kün. 22, lo) שיא עלה והצלח וכן אברהם . , . (Dan. 4, 16) וכן אמר דניאל מרי, הלמא לשנאך (1. Mos. 22. 5) 1) ונשרהיד, ונשובה. Mos. 20, 12) דגם א מגה.