Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 10 · p. Seite 450

450 Uoligionsphilosophio Abraham Ibu EsraA. לאכול \רבר המשגל, והרוח בלב רבד. חיי הארס (Plato) .והיא הסחארר והיא כוללת הארס והבהמה, גם היא גוף1 * 3 4) ובצאת (Aristot.) שיתנועע זה הרוח שהוא רומה לאויר מהגויה, אז ימות הארס י וזאת הרוח המתגברת והגשמה היא העליוגה וכחד. במוח,-׳) ,(Plato) והיא הכעסנית. Der Sitz der drei Vermögen ist an dieser Stelle IE’s nach Plato angegeben, der das 7,oytr7T16./־v in den Kopf, den ö'imSc oder das [k>;j.oahiq in die Brust und das s7:1Q'U[j/^Ttxdv in den Unterleib versetzt:i). 4) Der denkende Theil der Seele unterscheidet sich von den zwei anderen dadurch, dass er als unkörperlich und unsterblich auch höheren Ursprunges, nämlich ein Theil der Weltsee Le ist. Diesem höheren Theile der Seele kommt also, wie schou Pla to und seine Nachfolger und 1 hu G obiroi (Lebc11s<juelle V, 65. 6b) gelehrt hatten, Prilexisten z zu Dieser Theil der menschlichen Seele wird zuru Einzelwesen (יחידה Ps- 22, 21*, 36, 1?) durch sein Ausscheiden aus der Allseele oder Weltseele zum Behüte des Eintritts in den Leib eines einzelnen Menschen. — Diese wichtige Lehre spricht IE in folg. Stellen aus: a) Zu Ps. 22, 21 sagt er: בעבור היות כל משמת אדם יחידה מתבודדת עם גופה מנשמת הכל, ובד,פרדה מגויתח אז תאסף אל הבל; b) Vgl. zu 1. Mos. 25, 8 (ייאסף אל עמיו) und zu אך אלהים (פרח נפשי Ps. 49, 16 wo es heisst: ובעבור היות המשורר מלא רוח חכמה ומכתב השם הרוח על נשמתו1־) ז על כן אמר אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול, שלא יתכן שהוא אומר שלא ימות כשאר בגי ארם כי מי גבר יחיה ולא יראה מות, וזה טעם ןיןןדזגי שתדבק נשמתו בנשמה העליונה ש היא נשמח השמים וכמוהו כי לקח אוחו אלהים, ואחר כבוד תקחגי; c) Dasselbe bemerkt IE zu ואחר כבור תקהני Ps. 73, 24; nur dass er hier מלאכים, Engel, statt der Wcltseele setzt (oben S. 209); d) Zu Dan. 2, 11 vergleicht IE die menschliche Seele einem Lichtstrahl, der von der Sonne aus־ geht, da auch sie als Theil der Wclfcseoie den himmlischen Wesen entstammt ist; zu אלהין די מדרהון עם בשרא לא איי־דהי bemerkt IE nämlich: הם המלאכים העליונים שהם צורות אמת ואינם כגופות (בגופות : 1) והגשמות נגזרות מהם כאור היוצא מהשמש, ף Vgl. 7A1 1. Mos. 9, 4 gangb. Com»». וזאת זזגפש המתנועעת והמרגשת היא הגו.? (dio empfindende Seele ist mit dem Körper verwachsen und geht mit nun unter). '־) Vgl. dio Tochecha ישגי רב in Sef, jefc., ed. Lippn*., Anhang, Strophe 3. 4. 3) Friedländer, Essays, S. 28, Anm. übersah die Combination Piatonischer und Aristotelischer Begriffe und Bezeichnungen in der Eintheilung der Seele bei IE und seinen meisten Vorgängern. 4) Vgl, Dio Lehre dos Philippus (alt. Akad.J, wonach die RüeSckehr in den Himmel durch Mathematik und Sternkunde gesichert wird.