Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 10 · p. Seite 441

Dio Dünnev’schen Talmuüglossen. 441 F 35b losen wir wieder von einer תמיהה גדולה. Es handelt sieh um die Baraita ושדין שמוכיח אלמנה לכ״ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, die K. Jizchak in Uebereinstiinmung setzen zu können glaubt mit der Ansicht אינו מוכרה לשפהוי. אחר אישוה durch die Annahme דיכא בקדושי יעוד ואליבא דר' יוסי בר יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין נתנו. Darüber verwundert sich nun der Verfasser sehr, doch ist die Darstellung so verworren, dass wir lieber auf die Wiedergabe der Frage verzichten1). Aus der weiteren Ausführung geht jedoch so viel hervor, dass der Verfasser sagen will, dass die Baraita. 'ושוין שמוכרה ובו sieh in lieberein Stimmung bringen lasse mit der Ansicht אינו מוכיח לשפחות אחר אישות selbst unter (hu* Voraussetzung מעות הראשונות לקידושין נתנו, denn, wird bemerkt: אם מוכר האב את בתל לאמה אינו מקדש אותה אלא שהתורה חייבה להאדון לידעה ובו' ואם ידעה געשה הכסף יוכו׳ כסף קידושין למפרע וא״ב התירה עשתה כסף המכירה לכסף קידושין אכל משו״ה אין אנו יבולין לומר שאביה לא מכרה. Der Verfasser mag sich auf diese סברא viel zu gute thun, wir aber wundern uns im Gegeiitheil, wie die Baraita ,ושדין שמוכיח ובו sic,11 mit der Annahme איני מוכיח לשפחות אחר אישות vereinbaren lass(‘, selbst unter der Voraussetzung מעות הראשונות לאו לקידושין נהגו, da, so viel wir wissen, dm• Satz אין אדם מוכר את בתו לשפדות אחי אישות von der SchrLftstelie abgeleitet wird בבגדו בה כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי למוכרה und dort gerade, von קידושי יעוד die Rede ist Was nützt für. diese Ansicht und diese Begründung die Auskunft R. Jizchak \s הבא בקידושי יעוד‘/ Eine schöne Ueberraschung bereitet, uns der Verfasser f. 35c in einer Bemerkung zu Kiddusehin 20 n. Alit der verschiedenen .Erklärung, die daselbst zur Schrift,stelle אם בגפו יבא וכוי gegeben wird, werden die. Deutungen IR J’s und R. A’s in der Meohiltlui z. Sr. verglichen (vgl. Weiss in seiner Meehiltlianusgabe). Zu unserem nicht geringen Erstaunen vernehmen wir, dass nach der Erklärung IR Akiba's (בראשי איביים נכנס בראשי איברים יצא) der hebräische Knecht, ebenso wie der kanuaiiitischc Sklave׳ durch Verletzung gewissen Organe von Seiten des Herrn frei ausgeht. Nun. so viel wir wissen, gilt in der llalueha der hebräische Knecht in rechtlicher Beziehung als 011 Freien*-). Will jemand IR A. י) Es ]misst nämlich wörtlich so: ותימא דעלה עי דעתם דכי החגאיס דברייתא רעיי בפרוגתא דת ק ור ש דפויהו פזורו דאין שפתות אתר אישות לב"ע סברו דהדין הוא פמו שפסק ריב י ודא ^כחכמים ומה הכריחם רומר דאי ס בירא ין דמעות הראשונות לקידושין נתנו הויא המכירה .לאמה בקידושין וא כ לא משכחת יוזנאיס 'איו מעולם מכיירה לאמה אלא אם בן לא ידעה ף־, Our Ausspruch Kaba's Ividdusohin löa זאת אוטי״ת עבד עברי גופו קנוי