Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 4 · p. Seite 149

Assyriologischo Studien. 149 tägliche Abgabe von Naturalien aller Art; ferner Abgaben von Opferthieren, Kleidern, Wolle an den Tempel. (Strassmeier: II 476. 488, 2. 491, 3. 498. 11. 787, 10.). Die Aufsicht über die Sattukku-Abgaben führt ein eigner Beamter •reu sattukki גבאי צדקה) רעה צדקה) [Strassm. II. 296, 3. 303, 6.]. In Parallele zu salame (שלמים) findet sieh sattukku ebenfalls (Strassm. Nabon. 794). So sehen wir mit wünsclienswerthester Deutlichkeit, dass צדקה schon im ältesten Semitisch dieselbe Bedeutung hatte, wie im jüngsten Hebräisch. שחורי הד^ש .3 Dieser talmudisehe Ausdruck findet sich in der Misclmah Nodarim III, 8 (pag. 30b) und wird allgemein durch ״Sch w&rzköpfige“ übersetzt und erklärt. Aus dem Zusammonhange der Stelle ergiobt sich, dass darunter in erster Linie Männer gemeint sind. Der Talmud selbst bemerkt ja: י .שאין גקראין שחורי הראש אלא אגשים Gegensatz dazu sind nicht קרחין Kahlkopfe und בעלי שיבות Grauköpfo, wie man doch erwarten dürfte, sondern גשים und קטנים. Die Bedeutung von שחורי הראש ist den Erklürern aber offenbar nicht ganz deutlich; auch die talmudisehe Auffassung befriedigt nicht. Die vorhergehende Misehnah הגודר מראי החמה, worunter doch alle Menschen verstanden sind, liesse ein Gleiches von ׳מחורי הראש erwarten. Maimuni z. St. bemerkt: זה בולו מבואר והוא מדבר לפי מלית המפורסמות המורות אצלם י באותו הזמן, והעקר בבל זה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם. Und demgemäss sagt auch Maim. in Hilch. Nedar. IX, I בגדרים הלך אחר לשין בגי אדם באותו מקום ובאותו לשון ובאותו זמן שגרר או שגשבע בו. Und daselbst 13: בכל הדברים האלו וכיוצא בהן הזהר בעקר הגדול שהוא בנדרים הלך אחר לשון בגי אדם שבאותו מקום באותוילשון ובאיחו זמןי. Ferner das. ]9: ראם דרבן לקרות שחורי הראש לכל, אסור בכל. Das ist vortrefflich. Der Ausdruck שחורי הראש ist eben ein solcher Vuigürausdruck für M ii n n e r, bezüglich für M ensche n, wie er offen - bar in בבל gäng und gäbe war. In der Regel (vgl Aruch und Aruch compl. Kohut s. v.) wird mit diesem שחורי (Wurzel שחר) auch die in שיחור* Seheere steckende Wurzel zusarumengebracht. שיחור Schcore findet sich Kelim 13, 1. u. ö. Schon Bcrtinoro weist auf die Wurzcl שחל שחר hin, die vom Talmud selbst mit Sicherheit identificiert werden, indem er Bezah 35b sagt: סאן דחני משחיל ין לא משתבש, ומאן רתגי משח ירי ן לא משתבש. Sprachlich ist gegen diese Gleich-