Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 3 · p. Seite 113

Die U1*li{׳ions|1hilos0]1lne Abraham lim Km•«'*, 113. ssind' Erscheinungen, die durchaus nicht im Widerspruch mit der Sinneswahrnchmung (ההרגשות) oder dem gesunden 31011■־ schenverstande (.שקול הרע״) sind, wolil aber dem herrscdienden Naturgesetze widerstreiten, dessen Unterbrechung׳ durch Gottes Allmacht die Vernunft einraumeu muss, da Gott, selbst Urheber der hienieden herrschenden Naturordnung ist uiia die Sonne ebenso stillstehend (dos. 10. 12 13) wie in Bewegung gedacht werden könne, und Gott, der alles Leben gebe, auch den Stab Moseh's zur Schlange beleben konnte,. 1 fiel *aus folge noch keinesweges, dass man einem selbst durch Zeichen und Wunder beglaubigten Propheten zugeben müsse oder dürfe, man sehe, die Sonne am Tage nicht, während sie klar scheint, geschweige denn etwas, was der Vernunft widerstreite, wie z B. dass ein Mensch zugleich lohe und'todt sei 1 * 3). e) Uehercinstimmeud hiermit erklärt. 1K zu .ויפקח י״י א,־ 4 פי האתון. Mos. 22, 26 die Mischnah Almt V, 0 עשרה דברים בראי* בערב שבת בין השמשות*: mit. den Worten (nach cod. 52. 53 der SominarbibÜothck in Breslau) ולפי דעתי שהטעם .שגזר השם לחדש כאותות האלה שהם חיץ לתילדת, ויאמר הגאון כי לא דירה האתון, ורב שמואל בל הפ:י הפס./ ורב שלגיה הספרדי בעל השירים ודע בי אגשי .(vgl. zu 1. Mos. :3, .1) השקולים היסב להציל הנתפס Saadia Ern.) שקול הדעה־) הוצרבי להוציא הדברים ממשמעם.. בי א גזרו 4 ,3) שהשם לא יחיש אות בעולם לשגות, S. 42b, Z. (nF, cd. Berlin המנהג שברא רק להצדיק. נביאי. ולא אברי אנלת, כי הגה חנניה׳נלישאל ועזריה געשה להם אות ולא היי נביאים 1:) .... והישר בי האתון דברה, ואם תבין ס*ר מלאיי אברהם גם יעקב אז תבין האמת. Zu den Schluss- Worten sind die hierher gehörigen Worte im kürz. Goimn. zu 2. Mos. 3, 13, S. 12 zu vergleichen, wo es heisst: .והגד כה השם מראה איתות ומהרש גיפות בגגי המקבל. והמבין זה סוד השם (l.Mos.32,25) 1.310). גם ויאבק אישs. 18,1 (יהיה) ירעגבואת וירא אליו ן 2) ועל דעתי שיה ו א השני, ולא אובל. Mos. 3, 2. 3) גם פלא הסגה לפרש, Gemeintist also אור נירא und קול גברא im Sinne Saadia’s Knuin. II 8, 2, S. 32a, Z. 24 und II 8, 9, B 33 h, Z. 18 sowie im Jezirah-Oomm. in dein .Anhänge zu Jejuidah ben Barsilafs Comm., cd. Halherstam, S. 340ff und im Sinne Jchudah ha-Lewi's in Kus. 116. — (lieber השני s. weiter unten. — Friedliinder, Essays. S. 82, A. 2 irrt, wenn er an מראה הנבואה im Sinne des Maimonidcs (Mor. II 42) denkt, da IE nach der Stelle im קצר zu 2. Mos. 3, 13 offenbar an אור גברא und קול גברא denkt). l) Vgl, Jeli. ha-Levi in Aichasari I. 67. 89. .ף Schon oh. S. 28 von Saadia gebraucht. 3) S. jedoch S. 115 h, Monatsschrift, 42. Jahrgang, *י