Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 3 · p. Seite 100

IdO Die hebräischen Traditionen in den Werken des Hieronymus. III. Die Berufung des Hicron. auf Aquila bezüglich der Uebersetzung des Hauptwortes עברה findet ihre Bestätigung zu Ilosea V, 10, wo Aquila (nach Angabe der Hexapla) עברתי mit avjTtsfO’Scriav p.ou übersetzt. 20. Ibid. v. 10. ארי * * ד־וב ״ * ״ גהש Diese drei Thier« namen deutet II. in historischer Symbolik wie folgt: ״Fu« gientibus a faeie Xebuchodonosor leouis occurreret Assuerus ursus, sub quo Ester narratur historia, sive destructo Assyri« 0111111־ ct Ohaldaeorum imperio Modi Persaeque consurgent. (.'umque regnante Cyro fucritis rcversi et praecipieate Dario oeperitis’ atulificare domum Domini et 011111cm fiduciam habuoritis in templo, ita ut requieseatis in eo et lassas manus super parietes inclinetis, tune veniet Alexander rex Medorum, sive Antiochus eognomento E7:io-ocvy;^, qui morctur in templo ct vos instar colubri mordeat, nequaquam foris in Babylone et in Susis, sed intra terminos terrae sanctae“. II, nennt diese Deutung im weiteren Verlauf ״Judaeorum opinionenW and in der Timt■ ist dieselbe mehrfach in den Midrasch- Sammlungen erhalten: so im Midr. z. Ps, 45 (ed. Bub, p. 140), im Midr. rnbba zu Ester (z. Anfang) und in Buber's ספרי ד א גי בא zu Ester, p 55: sowie an den entsprechenden Jalkutstellen. Es giebt da zwei Relationen, die eine, die sich zu« gleich auf Daniel 7, 4 u. 5 stützt und nach dem Midr. z. d. Ps. wie folgt lautet: כאשר יגוס איש בפגי הארי זו בבל, שג' קדמייבא כאריה, יפגעו הדוב זו מדי ופרס שג' וארד חיוה אחרי הגינה רבייה לדוב, ובא הביב, זו מלכוב יון, שחיה בית המקיש יקים כימיה ופו4 וכשהיו רואי; שמעון הצדיק היו עומדין לפניו, וסמך ירי על הקיר ונשכי גהש זו מלבות הרשעה1) ש:4 קולה בגהש ילך; und eine andere רבר אחר, die unabhängig von Daniels Tluerbildern den Ainos-Vers wie folgt erklärt (Midr. 1\ z. Ester): ד״א באשר ינוס איש מפני הארי זה נבוכדגצר ופגעו הדוב זה בלשצר, ובא הביב וכי' ונשבו גהש זה הג.ף■') שהיה נושך עמא כנחש. Bei liieren, sind diese beiden Relationen etwas untereinander geworfen. Mit יון wird im Midrasch das luiicedonische und syrische Reich bezeichnet, aber während in den jüd. Quellen das freundliche Verhalten des Macedoaier-Königs hervorgehoben wird3), stellt ihn B. mit den s) In Rabba zu Ester heisst es dafür אדום u. a) Im Jalkut II, Kr, 1048 der Zusatz: הוא ובגו שמעי ספרא (cfr. Ezra4, 8). - a) cfr. Pesikta, ed. Buber, p. 41■ אלכסגדרוס מוקדון כד הוי חטי לשמעון הוי קאיש על רגליו ואטי ברוך וכו׳.