Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1898-01-01 · Heft 2 · p. Seite 63

Hie Reli^ionsphiiosoplii»‘ Abraham Hm Esra’s. m l.F/s zu 1. M..s. IS, 21 : די־ך ד*ך t\''~ ה ר,*א ראסה**’•: ילע בי ריק יד (Gott) כי ריאנזר הרבל ולא על דיך חרק . •הער כי זר. ח ריר היא:- אבירם האף הספר:, aut' welche Ansicht Maim. Mor. III, 20, ed. Jcssnitz, p. 100b (v־״l. Munk, Guide HL 170, 1; .״) mit den Worten anspielt: וגסה קצר בעלי רעיון לאט■,*־ הרידיער גרליר בסץ יסרפהטר על כאי איה* חסין בעגיל אחר!in einem «•־*.*- wissen Sinne). Ebenso zu 1. Mos. 22, 1 heisst es: וטעם עי 1), ועיר. Mos. IS, 21) ערר;לערי (12 ,22) בסי יאט י-א ארער 2) אט יעזי־־ני רהט. Mos. 12) er; אפרה בורי בפנסק ילעריל יידע רגטרי־יר, wobei die im kurz. (,*»mm. zu dieser Stelle, S. KK>. ״‘*•״,ebene Erklärung in Aussicht ־*־״stellt wird, wo IE s<es׳t יהיר סיעט ,ך»,,*,,«• <*•»«>,•״ ^«ו««~ ■•,י•»»«• "'-* ריי',' יייי י״י חרה חיטט ער יד בעירם איריר יכייפריב. Also mir Moselds Seele. die, sieh zum ikm״’e der Wehsee,le schon bei Lebzeiten au־״en״ blieklieh’ erhoben batte, tritt Gott in Verbindung und Kenntnissbeziebmij־״. Zu Es. j, (׳> w<> בי י ירע יי ררך צריקים ירי־ר ‘’יכעיס ראבר ein Wissen (iortes nur von dem W<־״־e *ler Gerechten aussa^t, bemerkt. IE: .אין ספק כי ר הס רגכבי י־רע רבד״ים *רפ^ס־ס רפי־סיס רב כ"* , < Weltseele) גפה בל חי רי חב-יאיס גי ע צ גי* אי אפיל* כיי כייר יבריח כפג• ע צ:, ר כי סעהר •ריי ,־♦י־ •N־,, , י _ ׳■ 1 «“»*"*• ייי^ל אח 1 זע-־לם ייע ־,כ:-:•־. [א:'•:,־־.) und ד־.־־■־יעי־')• so venmitlii־ U•]! iur .101> א■;•'.'־־• <1. (.'1)״. ö;5 V1 l• i Mototj;פיט׳־, ־צד־־ז־ס י״יי י«.י י«-י י—,« ,־־* « ,־״><• י— «י sי-דייידי '■ייי״- יייייייר .׳ s- >-יי. ״ I . k. -•* -י ע ׳ —.I ,*1 ♦־״k> > י I- ,י U / >1 ,< י -ו י ן - . ׳ ראברגר, רגח רסעס כ* רייך חי־העיס לאברי! d. h. er weiss, dass die Seelen der Schuldigen in die Irre ־״ehen (Seeleiiwandcrtmi;‘! s. weiter unten), aber er nimmt nieht Kenntniss von diesen Einze.lseele.11. ]»*,sonders klar wird die an;*־e״’ebene Einschränkung des ־״ottl Wissens begründet zti Es. 73, 12 mit den \Vorten: הכעס ההצריקיס יירעיט רער אסר ה;ה איור. גה;ב נייער ארס וריא חכס '־‘ב הירע רכלליס הרס ע־סייס, יחהלקיס היחס הפרטים רס סהרגיס בכל ער, עיי בי לא ידעם רהב כי איגס עיסריט. Wie sieh nun di*1 Erüt’ung (1er (1 ♦* re eli t e n mit dem nngvnommenen Wissen Gottes von demselben vertrage, er־ klärt. IE. anderen Auflassungen gegenüber zu L Mos. 22, I!דהאלרים גסה אח א ביר ט so, dass Gott <l*‘1u Eronimen Gelegen• heit zu!,!׳«immer '1101! und zur Belehrung gehen will. ־ Zu כי סגסר f). Mos, Id, 4 sehliesst sieh IE der zu I. Mos, 22, 1 1) תמונות הגורעות die Nachbildungen der (in V־»ot,t0H WissonshGroich fallenden) Idceu und Artbegrih'e. Ebenso ist in קצי zu 2. Mos. 33, 12, S. 105 für das unverständliche באמונת מחשבת חשב zu lesen בתמונת מחשבת השם.