Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 10 · p. Seite 471

Glossen zu (»ross’ Gallia ,ludaiea. 471 ,(-כי בא־הה שעה שאל אה י י ב" א ז״לי) אם ראה או שסע סזה ה ס עשה סבל־‘ שהיה ספי־כק. ־ראייה י״י ספי־ק רם הסאה , . . וסקצה הלש-ן אעהיק לס־יק: כעם אהה הי* ס בשל ץ . . . •א״ה (•■- ואפילו הבי) לא רצה יביג* לההיר . . . קידם שגפל בה החלב, עד כאי,:). י־סשעריגן . . . ־רביי רב:י שסש-־ן צ-־־יהי להעהיק לסורי, ־בן גראה. י). sicht in י״י בפר.־ יש Isaae aus Dampierre und in ריב״א Isaae h. Ascher, daher versetzt er sie beide nach Troycs. Aber das geht nicht. Zunächst wegen der berührten chronologischen Bedenken, sodann Hilden wir nirgends, dass Isaae b. .Samuel in Troycs gelebt hätte llcberdies ist die Frage אם ראה או שיסע סזה הסעשה unverständlich. Gewöhnlich wird gefragt, was zu thun sei, nicht, aber ob dein Uespondenten Aehnliches sehen vorgekoinmcn sei. Ich glaubte anfangs in ר" י בער*■ שי Joseph 1>. Jehuda ans Troves erblicken zu iliirien, umsomehr als Joseph b. Jehuda auch sonst eine Anträge an Isaae b. Asclier gerichtet hat, s. zu .Seit(‘ 240. Abei• der Inhalt weist aut* Isaae b. Samuel hin. denn die Entscheidung und die Beweisführung־ werden Isaae von zweien seiner Schüler /.!!geschrieben 4), Es!)leibt also nichts anderes übrig als ■ בפר•־ יש zu streichen und in ריב״א [saae b. Abraham5), den Schüler Isaae V». Samuel s zu sehen. Dadurch werden alle, Schwierigkeiten behoben. Isaae der Aeltere fragte seinen Schüler nicht, was nach dein Gesetze zu thun sei, sondern ob ihm eine Entscheidung früherer Lehrer in einem ähnlichen Falle bekannt sei. Eine interessante Analogie dazu liegt uns in dem Responsum Isaae b. Samuel’« in Temim Denn N. SO, 87 vor6). Isaae schreibt unter Anderem: Ich hörte wieder- ') Rosp.: .ריב״כ ד Resp.: .אם ייאה או שמע מזאת ההוראה ז:) Das Oitat rührt aus dem Gutachten Isaae b. Abraham'* (M. Hothonburg. Resp.. ed. Lemberg. X. 121) her. Wie man nicht, vorbietet Isaae i>. A.t was 8i 1118011 für erlaubt erklärte. Das Oitat ist hier, wo mau einen Auszug aus dem Responsum Simson'8 erwartet, nicht am IMatze, s. weiter 0 Jehuda aus Paris in Semag, Verbote X. 141, und Isaae b. "Abraham bei MVir Rothenburg Resp., ed. Lemberg. X. 121. Oie Beweisführuug lautet etwas verschieden. •י) Kr wird gewöhnlich דיצב״א. aber häutig auch ריב״א geschrieben, 8. G. S. 1(19. מעשה אירע . . . ושארו לרבינו יעקב ז״ר והתיר . . . וקשה היה בעיני לדמותו (<י יזה . . . שוב שמעתי כי גם בעורייש אירע בברזא מעשה כעין שלך . . . זר׳ יצחק בגו שי ר׳ אברהם הגיד יי אז כן. ובשעה שהייתי כותב כתב*־ (ה)שאלתי לר׳ שמשון בעי אחותך: כיום ידעת בדבר זה שספר ר׳ יצחק? ואמי לא שמעתי . . . נענה שמואל בר שלמה אחי בלתי ואמר גס כשהייתי בשיוגא הביא ר׳ יצדק בר אברהם דבר זה שאירע בטזרייש והתירו דבינו 8 ,[תם] .... כי א• לי יאסור מה שהתיר רביגו פעמים . . .. M-ichaei אור החיים S. 158, und G. S. 479. — Es ist nicht ausgeschlossen, dass Me'ir Rothenburg