Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 7 · p. Seite 311

Schemaja, der Schüler und Secretär Rasch!’«. 311 Die Relation lautet in CD. iolio 37 a: בהנים :ר. זה האחד ־־ ויעש ס״א. מעשיה ז) היה במגנצא בשנה נ״ג לפרס שהיו ׳נס שגי התגים בשבת אהת בפרשת בי תצא- ונתעבקו חסמים גדולים בד: אי׳ יתפלל אחד מן ההתנים הוא וסיעתו בבית אהד, וזה או׳ יקדים להתפלל עד גמד העיניין ויצא מבית הבנסת. ואחר בך יבנס האה! כמשפטו• וזה אוי יעמוד האחד עס שישבעיו סבהוץ בשעה שיקרא הבירו ולוי שלוי ואחר בך יקי־א אהד מאילו ואחד מאייו עד שיסיימו בולו (בולן •1) •ואחי ר׳ נתן היה או׳ באן לקרות בהן אהד בהן שאין באן בית מיחוש, שהרי ידועים בהן2)• ונתעצמו הרבה בדבר עד שמצאו(שמצא.1) סמך ר׳ יצחק בבפי־יו של ר׳ אליעזר הגדול זצ״ל? בתשובת גאונים4)• וסוף סיף תיקן ר' יהודה שליח ציבור5) ואמר רשות לחתנים (לחתו אחר •1) וקרא הוא ושישבינין עד חצי הסדר- והפסיק ואמר קדיש עד ראמירן• והזר ואמי־ רשית לחתן שיני ונד־א (וקרא •0 מבי תדור נדי־ והשלים הסדר עם שישביניו״1, ואמר קדיש והפטירי שוש אשיש7)• וקילסוהו בל י) Die Erzählung ist im Rokeach N. 355 folgeudermasHen kurz augeführt: מעשה שנשאו שגי בהניש בשבת בפישת בי חצא , . . וזד. אומר יעמוד האחד ושושביגיו מבחוץ בשעה שיקרא חבירו ולוי אחד עמו ואחי בך יבגש השני ובו׳ במו שכתב במעשה (1. גאונים בשימן ב״א (ש״א. Wahrscheinlich hatmich Me'ir v, Rothenburg (ltesp., ed, Trag, X. 17) diesen Vorfall im Auge, nur ist dort der Text sehr verderbt. Statt Wiirzburg muss es wohl Mainz, und Htatt Isaae Jehuda heissen, vgl. übrigens Zunz, Litg. S. Bll. ף Mit Bezug auf Gittin 55) b: אמר ר׳ יוחנן בהן אחי בהן לא משום פגמו שר ראשון . . .. Nach der Meinung Xatan’s war dies hier nicht zu befürchten, denn man wusste, dass der zweite Kohen nur desshalb zum Besen geladen wurde, weil er ein Bräutigam war. 3) Zunz (ibid, BIO) citirt unseren Fall aus einer Handschrift wie folgt: . . . ואחי מצא רבינו יצחק שמך לדבריו שר אביו ר׳ »לעזר הבה; זצ״ל. Dies ist corrumpirt. Ich möchte lesen: עד שמצא שמך לדבריו (wie in CG.) . . . ואחי אביו ר׳ אליעזר הגדור . . . hv ר' ♦צחק בשש״יו. Isaae wäre somit der Sohn Elieser’s und Vater des Kalonymos des Alten. Auf den Sohn übergingen natürlich die Bücher des Vaters. *) Wohl das Responsum des Jehudai Gaon in Schibb. X. 34: ובן שאיו ישני רבינו יהודאי גאון זצ׳ל מהו שיקרא לוי חתן שלישי בין במקום שיש שם בהן בין במקום שאין שם י כהן. והשיב ביון דחזיגן גב?1 יומא ר*א קרי ש?*ישי והשתא קרי מינברא מילתא דמשום חתנות הוא. Hierin fand Isaae eine Bestätigung der Ansicht Xatan’s, denn auch bei zwei Bräutigamen, welche Kohanim sind, weiss alle Welt, dass der zweite Kohen nur in seiner Eigenschaft als Bräutigam zur Vorlesung gerufen wird. :>) Zunz hat: . . . וסוף סוף תיקן ר׳ ♦הודה הלוי שליח צבור. In einer anderen Handschrift fand Zunz ר' מאיר ש״צ. Das ist sicher falsch, denn Me’ir der Vorbeter lebte in Worms, und nicht in Mainz. Unter den Märtyrern von Mainz während des ersten Kreuzzuges findet sich ein Jehuda ha-Levi. 6) So entschied auch Amrarn Gaon, 8. Tur או״ח N. 130 und Abudraham, ed. Prag, 39d. 0 Pardes N. 20: שעבדה ישבו זקני קדשינו ונתיישבו (so CG.) ואשתקד בשנה בדבר ונמנו וגמרו שלא להחטיף אותן הפטרות שאומרים באלול מחמשה עשר באב ואילך באותה הפטורה של חתן הואיל ופסקם ר׳ כהנא, Dieser Beschluss wurde nicht gehalten, wenn man dennoch 9 Elui den Bräutigamen zu lieb שוש אשיש als Haftara gelesen hat. Dasselbe ist auch aus Pardes N. 25 ersichtlich, vgl. Or Sarua II, N. 392 und 394.