Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 7 · p. Seite 312

312 Zur Textkritik des Kusari. החכמים והודו לו שאף (ה)איבה לא היתה שפ שחתן הצעיר הקדים ולו] וקרא הגדול הימנו, [י]הוא■ התחיל מהצי הפדר• ושוב מצאנו בפאריס של ארה ישראל שמפסיק פדר בי תצא לשנים ופי תדור מתחיל יפדר השיני• ואני הייתי שושבין לראשון• VOU Dr. Horovitz. (Schluss). Cap. 38. מתוספת ומגרעת o. מן נפס זאיר או :אקץ, so dass הגיטימת bei T. zu ergänzen ist, ohne welches Wort die Stelle keinen Sinn giebt H.: ״Je nach dem Zustande von Zuviel oder Zuwenig“ giebt das Original nicht wieder. Cap. 44. מז אגל .<) ,והסגולה ההיא בעבור הסגולה במי הנביאים צפיה אלצפוה, wonach בעבור ]סגולת] הסגולה zu lesen ist Cap. 50. וראה האיך שב העגין האלהי הדבק באברהם ואחר בן בהמון סגולתו ובארץ הקדושה מביא העגץ מדרגה אהר מדרגה. Hier scheint ein alter Fehler vorzuliegen, denn auch O. hat יסאוק אלאמר דרגה דרגה. Was soll aber עניו das zweite Mal bcdeuten, nachdem!עגי vorangegangen‘? Es scheint dass אלאמר aus אלאמה entstanden sei, wonach zu übersetzen wäre 1מביא האומה מדרגה אחר מדרגה)• Cap. 58. ובא״טר ידבק העגין Ö. וארא קיי, ist wahrscheinlich יחזק zu lesen vgl. III. 11, ואם יחזק בחסידות ואן תקוי פי אלסיר. Was übrigens ענין bedeutet, hängt ab von der Erklärung der vorangehenden Worte. Anstatt שיראה המעם מן העוגות hat O. אן יטהר אלסבט אליסיר עלי דנוב מא, was durch החרו; המעט zu übersetzen gewesen wäre. Nach dem arabischen Text bezieht sich ק וי auf אלססט, T., der, wie cs scheint, das letztere Wort nicht hatte, musste dadurch bei יחזק in Verlegenheit kommen, ף In dienern Capitel weicht T. besonders häufig von 0. ab. Für ואין רב התענית עבודה למי שתאוותיו חלושות hat 0. פל*ב . . . למן כא; כאמל אלשהואת, was jedenfalls keinen Sinn gibt, weil באמי אלשהואת niemals bedeuten kann: wer vollkommen frei von Begierden ist. G. emendirt באמי in •»כאם, vielleicht reicht aber auch die Emendationw כאבל (ignävus, se^nis) hin. — באגד. אקראי בנמק עמלי .0 ,כאלו היא הודאה מעשית, was jedenfalls durch בדבור מעשי nicht בדבר מעשי zu übersetzen wäre. T. scheint בנמק nicht gelesen zu haben. — פאלתחפבו בפראץ אלבבת .0 ,שמירת השבת, was השמירה במצוות השבת erfordet. — ויגרכהם פי אלדתבה .0 .ונטעם באדמה, was in אלתרבה zu verbessern ist. ען פכרה וניה .0 ,בכוונה ולב שלם -ך zu ergänzen nach T. נאלצה.