Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 7 · p. Seite 309

Sehemaja, ׳lor Schüler «ml Sooretiir Uasehi'«. 809 Isaac aus Wien, der in der Literaturgeschichte sehr bewandert war. Es heisst nämlich im Or Sarua I, N. 471 (S. 138 b): יכן נמצא בחוב מעשה בבית ר בבשר שגמלה ושהה . . . ושאלתי אה ר' מהו לאבול . . . מעשה זו הועתק מפסקי הבינו שלמה שסידר הר״ר שמעיה זצ״ל לפניו ומכתיבת הרב רביגו שמחה מוויטי־־י זצ״ל, ויריע שפירשו או הוא או ה״ר שמעיה לפני רבינו שלמה זצ״ל. Man sieht, die דיני מליהה, welche Isaac aus Wien im M. V. Vorlage גז (sie fehlen in unserer Edition), wurden von Schcmuja nach der Anweisung Raschi’s redigirt und dann von Simeha aufgenommen‘2). Mit den Worten וידוע שפירשו הוא או ה״ר שמעיה לפני רישי will Isaac sagen, dass Alles, was M. V. im Namen Raschi’s bringt, entweder Simeha oder Schemaja in der Gegenwart Kasein s niedergeschrieben habe. Der bei Isaac erwähnte Vorfall im Hause Kaschi’s ist in תה"צ X. 76 kurz erwähnt, aber Pardes N. 226 giebt ihn Wort für Wort gerade, so wie Isaac wieder. Daraus ergiebt sich, dass sowohl M. V. als auch S. ha-Pardes aus פסקי ר' *שמעיה geschöpft haben. Auch Raschi’s הלבות נרה in M. V. werden von Isaac dein R. Schemaja zugeschrieben. Or Sarua I, 1)6: (M. V. 608, Pardos N, 272) ראיתי בתוב בפסקי הלבות ינדה ואפילו במסירת המפתה או שום דבר מירי לידה היה ר׳ פורש . . .. Bald darauf kommt Isaac auf den Ausdruck מידו לידה zurück, und sagt: ובן פי׳ הרב רבעו שמעיה שהיה רבעו שלמה נזהר שלא ליתן מפתה מידו לידה . , .. Schemaja redigirtc also auch die הלבות נרה, welche im M. V•1) und im Pardes Aufnahme gefunden haben.2) Davon ist in M. V. keino Spur. — M. V. S. 277: והרב ר׳ שמעיה פי׳ נמי.גשם רבי שרמה דקידוש . . .; aber jene .Partie ist ein ,späterer Zusatz, und hat nicht Simeha zum Verfasser. ’’) Gegen den schlichten Sinn der Worte Isaac’s behauptet (.»rosa (Gallia 196). dass Schemaja die Schriften des älteren Simeha benützt habe. Ob Simeha oder Schemaja älter war, ist gleichgültig. Aber entschieden falsch ist die Angabe dos Juchassin, dass Simeha in demselben Jahre wie Raschi (1105) gestorben wäre. Auf den Namen Kaschi’s folgen in M. V. Euphemien wie תנוח נפשו בצרור החיים (S. 192, 210), 212) ם״כ) u. dgl., welche darauf hinweisen. dass Simeha Raschi überlebt hat. 0 Weil die הרכות נדה von Schemaja redigirt und von Simeha aufgenommen sind, worden sie bald beiden zusammen, bald diesem, bald jenem zugeschrieben. Or Sarua I, 97 a: והרב ר׳ שמעיה והרב ד׳ שמחה מווימרי תרמידי רבינו שרמה י״ר פירשו גשם רש״י ז״ל שצריכה חפיפה בכר הגוף . . . (M. V. (?09, Pardes N. 273). Dasselbe bringt ס׳ התרומה N. 102 (dass.סמ״ג Verbote 111) im Namen Simcha’s, aber Tossaphot Nidda 66b. schreiben: »בר במחזור ה״ר שמדיח (שמעיה?) מפרש בשם רש״י דבכר הגוף . ... Auch Tossaphot Ketubbot 61a citiren Raschi’a הרכות גדה und schreiben: במחזור וימיי פי׳ הרב ר, שמעיה שהיה נזהר ר״שי . . .,, eben weil diese Halachot von Schemaja redigirt wurden.. Möglich ist, dass in Tossaphot statt שמריה und שמחה ,שמעיה zu lesen sei. Jedenfalls darf daraus nicht geschlossen werden, dass die T&ssaphofc. das M. V. Schemaja vindiciren (8. 8 שם הגדורים. v. מחזור ויטרי). *> Zuweilen tradiren Schemaja und Simeha im Namen Raschi’s