Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 7 · p. Seite 306

306 Scheinaja, de!• Schüler und Secretär Raschi’! . . . פ״א הביא (הביאו .1) לפני רבינו דגים קטנים; dasselbe findet sich in תשובות חבמי צרפת N. 79. Daselbst N. 144: מעשה היה בחתונת בתו של הרב ר שלמה . . .; dasselbe in תה״צ N. 69, nur wird es dort von Isaac b. Jehuda erzählt. Oral! in Pardos N. 247: .. . ר׳ אוסר לאכול בשר וגבינה; so wörtlich in תדז״צ , N. 78. Daselbst N. 268 und תמים רעים N. 104: . . . וששאלתם על היין שבחבית משים דבזמן הזח אין מנסבין לע״ג; dies ist das Responsmn Raschi’s an Schemaja, von Elieser b. Joel ha-Lewi angeführt (MS. 1886 S. 76), und bereits oben erwähnt1). — Machsor Yitry2). Ueber den Verfasser des Machsor Vitry und seine Quellen liegen uns verlässliche Aussagen aus dem 12. Jahrhundert vor. Jacob Tarn schreibt im בפז״ הישי־ N. 620: ומנהג נאה שהנהיגו יבינו שלמה בדורו להסתרק ולהתעבק בשום דבר לעשות הפסק בין ברבת אירוסין לנישואין;ימצא כתיב במחזיר שתיקן הנדיב ך שמחה שיש בו רוב דברים מסדר רב עמרם והלכית גדולות ויבינו שלמה ישאר גאונים ומצוי ברוב מקומות . . ,. Vgl. M. V. S. 588. Hier ist also Sinieha (aus Vitry) als Verfasser unseres Machsor angegeben, auch sind die Quellen namhaft gemacht, aus denen er schöpfte Der zweite Zeuge ist Isaac der Alte, der in seinem Responsum bei Mordcehai, Moed Katon N. 885 Folgendes aussagt:וביזת נקבר בחולו של מועד ראיתי במחזור ויטרי שייסד זקני ה״ר שמחה שהיה מתלמידי ר״שי שכתב בהלכות אבל שפעם אהד אירע ועמד ר״שי.. ., vgl. Machsor Vitry S. 249, dass. Pardos N. 290. Isaac b. Samuel der Alte war!) Das Buch Orah weicht zuweilen von den Entscheidungen Kaschi’s ab. Pardos X. 122: . . . וכשהוא בודק מבעי דיה רביוב• ברישא. (wohl nach הלבות גדורות); aber in M. V. S. 254 lehrt Raschi, dass die bekannte Benedicticm nur dann gesprochen wird, wenn man etwas findet. In המים דעים X. 153: . . . כתוב בם׳ האורה כבד שגמצא; dies ist die Ansicht Isaac b Jehuda’8 (Pardes X. 222); anders Raschi (ibid. X. 224 und תח״צ X. 72. woselbst viel zu emendiren ist). Pardes X. 268: ... עו״ג שזרק אבן; nach Samuel b Me'ir (in המיס רעים X. 108) hat Raschi dieses erlaubt. ף Unsere Ed., von dem Vereine מקיצי גידמים nach einem Cod. des British Museum veranstaltet, ist sehr verderbt. Eine andere Hand- Schrift besitzt die Bodlejana N. 1100. Diese soll am Rande Erklärungen von Eleasar b. Jehuda, dem Verf. d. Sefer ha־Rokeach, enthalten (Michael, אור החיים, X. 1214). Abraham, Sohn des Elia Wilna, besass eiue Pergament-Handschrift des M. V. (רב פעלים S, 19). Unsere Edition ist von dem ursprünglichen M. V. sehr verschieden. Statt der Ursprungliehen Abhandlungen finden wir dort zuweilen solche aus dem Eschkol (des RABD) und dem התרומה 'c. M. V. S. 347: מצאתי בנוכח אהד p; dem Schreiber lagen also zwei Handschriften vor. S. 460: ,כריקו הרבות כבות חזק שמעיה דא יוזק, und S. 739 wieder: סרינןו מלחמת מרך המשיח חזק, שמעיה יא יוזק (vgl. die Anmerkung des Herausgebers). Schemaja ist wohl ein Copist. Ueber die Zusätze a. folgende Anmerkung,