Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 7 · p. Seite 298

298 Sehern;ija, der Schüler und Secretär liaschi’s. Benennungen ersichtlich, mit welchen ältere Autoren diese .Sammelwerke bezeichnen. Als Quelle vieler Stellen, welche in unserem Pardes enthalten sind, werden angegeben; מנהגים;(1מעשה הסנירי oder;(3מנהגיה מגנצא;(2מנהגות הגאונים מנהגי ר קלוגימוס oder תשובות,;(5 *מנהגי רש״י;(4מנהגי אשפירא 8נמוקי הצרפתים;(7מעשה הגאונים;("תשובות הגאונים, רברי הגאונים). Der Name Pardes kommt äusserst selten vor.•י) Diese ver- רא״בן (ז fol. 84 c: ... מצאתי הרב ר' שמואל הלוי בווירמשא עמד מאבילותו ערב יו״ט מבעוד יום ולא :הירא . . . וגם יא אמדו ע^יה צידוק הדי; כי אמרו יום שחיטה הוא ויום היי 80), ובשאר ימי גיסן מצדיקי; muss gelesen werden) הוא שהיו אלמרי; היי;יי השחיטה ולא מספידי; אלא עי חכם, וכן מצאתי במעשה המכירי, בג׳ בניסן נפטר קטן במגנצא ואם־ו עליו צידוק הדין. Was von Samuel ha־Levi erzählt wird, steht Pardes K. 161 (auch Machsor Vitry, S. 285), das andere über Mainz ibid. N. 200. 2) Rokeach N. 817 u. Pardes 200; Schibbole 307 u. Pardes 180; daselbst 13 שמחות, Pardes 200 u. 200; das. 15, Pardes a. a. O.; das. 21* Pardes 280; das. 37, Pardes 200; das. 50, Pardes 162. •*) Schibb. 105 u. 100, Pardes 205; das. 267, Pardes 155; das. 286. Pardes 168; das. 52 שמחות, Pardes 100. ־*) Rokeach 317, Pardes 200; Schibb. 267, Pardes 155; das. 260. Pardes 200; das. 284, P. 170. י) Rokeach 280, P. 120 (vgl. Machsor Vitry S. 260); das. 418, P 226. 01 (״• Sarua II, 232, P. 132; da*. 421 u. 428, P. 200; das. 802 u. 393, Pardes 25; das. 436 u. 444 (etwas anders). P. 200; das. 464, P. 20 u. 20; Schibb. 88, P. 226; das. 190, P. 20 u. 21 (und noch viele andere Stellen in Schibb.); Me’ir v. Rothenburg 41 הלכות שמחות, P. 200. ד) Rokeach 318, P. 274; das. 441. P. 224; Schibb. 192, P. 200 (dass, bringt Schibb. 13 שמחות im Namen der מנהגות הגאונים). — Das Werk Zidkija’s, Cod. Oxford 650, beginnt: נמצא במעשה הגאונים, und Zunz nennt es das spätere מעשר, הגאונים oder רקומים (Ritus 30). Nach Neubauer soll es ein Compendium aus beiden Theilen des Schibbole ha-Leket sein, s. Buber, Einleitung zu Schibb.. S. 5. Aus Zunzens Auszügen aus Cod. Oxford 650 ist ersichtlich, dass der Verfasser vieles bringt, was er (in Schibb.) und Rokeach im Namen des מעשה הגאונים anführen. *) Moses b. Nachman in הורת האדם (ed. Warschau, S. 112); ומצאתי בנמוקי הצרפתים מעשה ועמד ר׳ שמואל מאבלותו . . .. Dasselbe was ראב״ן bringt und im Pardes 161 steht. Nachmanides glaubte, das S. ha-Pardes sei das Werk Raschi's oder seiner französischen Schüler, daher nennt er es נמוקי הצרפתים. Das. S. Q4 schreibt Nachmanides wieder: ובנימוקי הצרפתים מציגו לרש״י (שדש״י?) ז׳ל התיר להחליף וי;בוש בשבעת ימי אבילות חלוק המבובס קודס לבן, ואין זה גבון . . .. S. טור יורה דעה N. 380. Ueber die Meinung Raschi's in diesem Punkte gab es verschiedene Versionen. Pardes N. 290 und Machsor Vitry S. 245 berichten; הורה ר׳ ללבוש חלוק לבן ולרחוץ יאחד שבעת ימי אבילות . . .. Or Sarua II, N. 444 citirt dies aus תשובות mit dem Zusatze: הודה ר׳ ... מיהו בזמן הזה אין בידי לאסור כיבוס תוך שבעה כדי להניח לאחד שבעה. Auch hier ist nicht die Rede vom Anziehen eines weissen. Hemdes während der sieben Trauertage. Die Meinung Raschi's, wie sie Nachmanides anführt, scheint ראב״ן zu theilen, indem er folio 83 d schreibt: ושאינן מגוהצין אפילו בתוך שבעה ימי אבילות יכול להחליף כדתגיא אבל בד שבעד. אם בא להחליף מחליף (Moöd katon 24 a). Ferner werden גמוקי הצרפתים noch in תודת האדם S, 108 erwähnt. Dort ist nicht der Pardes gemeint. •) Jesaja de Trani in seinen Tossaphot zu Pessachim (Recension