Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 6 · p. Seite 268

2(58 Zur Textkritik des Kusari. המפסיקית, obgleich man gewöhnlich in diesem Sinne הותך braucht, wie גרפה היתד. Cap. 79. בעצמו הוא הענין עצמו הוא העדרו;הים מנהיגם ומנהלם ומשימם בבה לתיעלית יה: מב בבה לנזקים בפי ההבנה והזמון אבל המועיל ־; מרברהא ומצרפהא וגעלוהא .0 .האדהי והמזיק : ge- ף: ויגב, כבב מנאפע והי באעיאנהא בבב מצאי* בהבב ארתהיו ואלאבתעדאד אלמנפע .1] בדאתה פהר איאמר אלאלאהי GoldziherJ ואמא ארמנפעה ואלצאר בדאהה הו ערמה.- Auf die Differenz zwischen T. und O. hinsichtlich ומ״צימם maclit bereits II. aufmerksam, insofern es nach O. ומשימים איהם heissen muss, auf di(‘׳ Menschen hozogen, führend in מנהיגם ומנהלם Gott Subjeet ist 1). Diese Variante ist jedoch von geringer Bedeutung: was eine Sch wierigkeit verursacht und der Erklärung* bedarf, das sind die Worte בפי ההבנה והזמון, die einen directen Widerspruch bilden gegen das vorhergehende והם בעצמם בבה לנזקים. Was je nach der Vorbereitung und Zurüstung von schädlichem oder heilsamem Einfluss ist, ist nicht an sich Ursache zum Schaden, sondern Ursache für zwei entgegengesetzte Wirkungen. Es ist möglich, dass ein Wort wie איצא (p גם) ausgefallen, oder dass בפי ההבנה והזמון) בהסב אלתהיו.ואלאבתעדאד) hinauf zu beziehen ist zu בבה לתועלות, so dass והם בעצמם סבה לנזקים Zwischensatz wäre, wobei daun freilich auch וגעלוהא nach T. zu corrigiren wäre in וגאעלהא Was mir aber richtiger zu sein scheint, ich jedoch nicht erweisen kann, dass ist die Annahme, dass vielleicht "מצא oder מתצאד zu lesen sei, in einer ähnlichen Bedeutung, in welcher von J. H. häufig מתצאד gebraucht wird, vgl. III, 17 התחלפות ההצלחה ורוע המזל) תצאי אלאקפאל ואלאדבאר), IV, 3;תנועות מתהפכות) הרבתין מתצארתי). Ein wenig abweichend von den vorgeführten Stellen würde demnach das Wort an unserer Stelle bedeuten סכה לדבר והפכו oder סבה לשני הפכים. Cap. 91. פיהצל פי אלנפוס י.0 ,ותאמין הנפש בתורה הנהנה בהם אלאימאן באלשרע אלמקתרן בהא. Es ist הנחלת בהם zu lesen, was auch einen besseren Sinn giebt und אלמקתרן entspricht. נ) Die weitere Bemerkung H.’s, dass das Suffix von מגהיגם ובוגד,לס sich auf die Menschen bezieht, ist nicht richtig, gemeint sind vielmehr die vorhergenannten Naturkräfte. Wenn die Uebersetzung eine doppelte Auffassung gestattet, so lässt das Original darüber keinen Zweifel.