Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 6 · p. Seite 261

Schemaja, der Schüler und Secretär Raschi’s. 261 Commentare zu verschie<leu<m Tractaten dos Talmud1), 1)0antwortete Anfragen im Namen des Lohrers-), redigirte Entscheidungen in seinem Aufträge und legte, sie ihm zur Approbation vor•*), und verzeiclinete die rituellen Gebrauche לעשותן ער עשרה . . . :ך השיב יי רבינו ולחבירי. Auch hahtchische Responseti richtete Kaschi an Schemaja. Orchot (Jhajim. fol. 74 c: . . . והיורה הגדולה ובן פסק הר״ש בחשובה שהשיב דר׳ שמעיה ז״ל. Dieses Rcsponsum redigirte Jacob b. Simson (s. oben ). Ein anderes Responsum Rasehis a n Schema ja citirt ראבי״ה, y. Monatsschrift 188b, S. 7b p Sein Cominentar zu Middot ist bekannt. Ood. Oxford 8701 ent- ־hält seinen Coimnentar zu Tnmid, und am Schlüsse desselben heisst es : מפרישת ה״ר שמעיה בפגי רבנו. Uober die übrigen ('oimnentare Scheinaja’s s. Michael אור החיים. S. 605 und Gross. Mag. IV, 207 und MS. 1880, S. 7b. Zu den Anführungen aus seinem Commentare zu Berachot sind noch nachzutragen: Jehuda aus Paris in 21 ברכה משולשתc und 25d; Or sarua I, 3ba, dass., kurz bei Jehuda aus Paris ibid. 11 d; Randglosse des •lehosifja Binjamin in der Münchener Talmud-Handschrift, h. Rabbinowitz ד״כ VIII am Schlüsse In כפר הישר N. 357 (dass. Or sarua I, X. 378) werden פירושים ישנים של הרב ר׳ שמעיה erwähnt. ‘0 Mordechai Aboda sara X. b32: . . . ויבינו שמעיה בתשובה דג מליח. Wahrscheinlich schrieb es Sehemaja im Namen Raschi's, wiewohl dies nicht gesagt ist.;I) Or sarua I, 139a: מעשה זו הועתק בפסקי רביגו שלמה ש כי דד ה-״ר שמעיה זצ״ל לפניו (s. weiter bei Machsor Vitry). N. 20 in תשובות ח״צ ist, wie erwähnt, mit שמעיה überschrieben. Ibid. X. 82 schliesst mit den Worten: יפה סידר המסדר ויישר :הו וגם אני כן היה בלבבי (I. ור' א' לי ג״ע (ור׳ ג״ע אמד לי. Das ist scheinbar die Mittheilung Schemaja’s, dass er das Schriftstück Kasclii vorgelegt, und dass dieser es gutgeheissen habe. ' Gemeinschaftlich mit seinem Coilegen Jehuda b. Abraham redigirte Schemaja ein כדי■ ליי פסח nach der Anweisung Raschi's; am Schlüsse desselben schreibt Schemaja: אגי שמעיה ור' יהודה ביר אברהם שמענום לאלה מפי הקדוש זכור לטוב וכבוד מנוחתו (abgedruckt in דקדוקי סופרים, Ende פסחים). Diese Anordnung ist verschieden und weicht in manchen Punkten von derjenigen ab, welche Machsor Vitry und Pardes im Namen Raschi’s bringen. Daher schreiben Tossaphot zu Pessachitn 114a (dass. Hag. Maimoniot חמץ ומצה c VIII, 3): 1ודלא כה״ר יוסף [ט״ע שעשה בסדרו ויטבול בחרוסת וכן דביגז שלמה בסידרו וה״ר שמעיה. clanmtor verstehen Tossaphot die Anordnung Raschi’s in M. V. S. 281, Pardes, N. 132, und die des Schemaja und Jehuda b. Abraham, denn in diesem Punkte sind sich beide Redactionen gleich. Die Redaction Schemaja’s hat auch המנהיג הלכות פסח, N. 63 im Auge. Hag. Maimuniot a. a. 0. VIII, 20 schreiben : שוב מצאת* בתוספות ע״פ שמותר לשתות כל הלילה בין מים ובין יין . . . וכן כתב רש״י בסדר שלו. Auch dies ist der Redaktion Schemaja’s entnommen, denn M. V., S. 283 und Pardes, X. 133 behaupten das Gegentheil und sagen: וגם לשתות הוא אסור. — Es werden ferner פסקי ר' שמעיה ohne jede weitere Angabe angeführt: in dem Respcmsum des ר׳זי הזקן an Ascher aus Lunel (in ברכה משולשת 4 a, dass. Or. sarua I, 23a, Hag.Maimuniot תפלה VII, 10 (wo irrthümlich שמעון statt שמעיה steht), und Glossen zu פמ״ק ed. Krakau 9a); דאב״יה ed. Dembitzer N. 111; Tossa}>hot Berachot 13a (ופסק רביגו שמעיה); ibid. 25b (ופסק ר׳ שמעיה). Das letztere bringt Or sarua I, 45a mit den Worten: כתב בתשובות ראיתי פעם א׳ את רבי . . . והכותב הוא ר׳ שמעיה ורבו היינו רביגו שלמה ז״י. Dies stand also in dem Sammelbande Schemaja’s, wo die Entscheidungen und Gutachten Raschi’s gesammelt waren.