Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 5 · p. Seite 217

Zuנ• OeHi'llichto der Klietlmlilia. 217 ואם ה״ו יפטר זה פ* קודם לזאה פלגיה :ausdrücklich erhalten ההא פלגיה זו יושבה בביתי יניזינת ומתפדגסת מנבסי בערה ני יומי מ י ג ד אלמנותה עד זמן שתהפיין להנ״טא לאיש אחז־,. או יצאה מביתי תהא נוטלה בל מה שהביאה. מבית אביה לבית בעלה דנן .., ועיד התנו ביניהם יטאם ת יטה בי פי־ני זי ביני אומיה העילם יהא פ* זה בערה פודה איהה מנבבץ חיץ. מבתיבהה וי ה זי רנה לו ל א ש ה .בבהחלה ואל יהא לו רשות להוניתה על בל זאת Zu mannigfachen Wahrnehmungen l>it t«‘t aber besonders der Tlieil des Traubriefes Anlass, in dem die kahle, färblose Sprache der Koehtsurkunde wie zu höherem, fast poetischem Schwunde übergeht, die Erklärung; des Mannes, sinne Frau bedienen, ehren, speisen und verpflegen zu wollen, wie es bei jüdischen Männern Brauch Rechtens ist. Was hier ausser dem gehobenen Tone zunächst auffallt, das ist das Fehlen jeder Gegenerklärung־ der Frau, von der nur gesagt wird, dass sie darein gewilligt habe und zur Ehe,- iVau geworden ist. ״Feder Schluss aus dieser Beobachtung war voreilig, so lange wir das urkundliche ]Material zur (Jeschichte dieser Formel nicht zu Käthe ziehen konnten. Dank den neuen Funden können wir heute die ursprüngliche Gestalt dieses Herz־ und Kernstückes unserer Urkunde Herstellen und zur richtigen Anschauung darüber gelangen. Wieder ist es die kostbar(,‘ Origiualkhethubba aus dem Jahre 1083, die uns zur wahren Erkenntniss des einstigen Wortlautes verhilft. Hier heisst es in der Erklärung der Braut: . . ושמעת1) ליה וצבת להתנסבה ליה ולמוקר ולייקריתיה ולמשמש ולמפלח קמ|י,ה בהלנת נשיא בשיראהא בגההין דישי־אל דמוקר; ומייקר; ומשמש; ופלח[; קדם בעל יחון בדביו ובגליו. Das Fragment eines vielleieht aus der Kanzlei des rabbinischeii Gerichtshofes von Fostat stammenden Urkundenhuclies in meinem Besitze hat uns die durch Be- Schädigung des Einganges lückenhafte Formel dieser Urkunde vollständig erhalten. Sie*, lautet, da von einer Eheschliessuug durch einen Delegirten die Rede ist, leise verändert: הואי לפלי בר פלי מקודשת לאינתי והוא יבלבל ייפרגיס וילביש ויוקר וייקז־־י יתיבי בהילבת גברי; יהודאין רפלהי; וזמן ומפרנסי; ומלבישין ומוקרץ ומיקרין ית גשיהון.בקושטא ושמעת .ליה פלניח דא ורצת וצבת להתגסבה לפלי' בר פלו על מנת דתיהוי פלהא ומ״טמשא ימוקרא ומיקרא יהיה כהלבת נשיא בשיראתא בנתהון דישראל דמוקרן ומיקר; ומשמש; ופלח; Diese Formel hat sich .קדם בעליהון בהימנותא ובדביו ובנקיו י) muss es auch bei Merx p. 40 Z. 13 für das unverbundene: שמעתיה lauten: ושמעתיה, wie die Photographie noch in der Vorlage erkennen lä83t.