Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1897-01-01 · Heft 5 · p. Seite 214

214 Zur 1 וי* *:.-, hi eh**101! ‘״• Klictlnihliii. ältesten Formeln der pah’ist,;K‘nsisor;/m, der in d(*r Tosifta Khcthubboth XI, 9 (vgl. *Bah; m. f, *404“) erwähnten alcxandrinischen und der balyOtfiscAen Fassung dieser Vertragsgattung jemals noch aufzufinden ,*׳ srhaben doeli ungeahnte Funde in der Geuisa der Esrasviiagoge zu Kairo die Erforsehung dieses Zweiges der grossen urkundengeschiehtliehen Aufgabe dureh Originalkhothubboth a$s dem 11. und 12. Jahrhundert wesentlich erleichtert und gefördert. Gleich der Eingang unserer Urkunde hat seine Geschichte. Was bei uns nur in Italien und im Orient als Überschrift der Khethubba verwendet zu werden pflegt: בצימנא צבא ובמל; א מעליא, ist mir ein Überrest eines üppigen ])oetiselien Fonnel- Schatzes, der ini Eingang dieses frohen und heilverkündenden Vertragsinstrumentes sieh einst auszubreiten pflegt(‘, manchmal aber auch bereits in alter Zeit verkürzt, nur wie im Auszuge auftritt. So heisst es über einer 1083 in Kamses in Egypten geschriebenen Khethubba meiner Sammlung nur: יצמיח )V דבריין ויבכר ויצליחו. In der von Merx, Doeunients de palcographie hebrai’quo et arabe p. 30 f. aus dem Jahre 1090 mitgetheilten Ausfertigung finden wir die Überschriftביצעה :־ מעי; ה ועינה מחוללה לחתן ויבלה ולבל הקהלה יבכו ויצליחו בייבגו ויצליחו, die das. p. 30 f. im Jahre 1164, als R. Nathanael in Egypten Nagid war, in der reichen Erweiterung auftritt: ביצעה מעולה ועוגה מהוללה ויצמהה וצהלה והדוח וגילה וקדו׳צה והחלה לחדרה [יקרה) צפירת תפארת בביר גדולה קדויצה מי־־גא ורבנא אדוננו גאוננו!) נתנאל הלוי ראש ייציבח יצל גילה ירום הודו ויגדל בבידו ולכלה ולבל הקהלת הנקהלה ישישו וישמחו ׳יציצו ויפרחו יבנו % .ויצליחו בייבני ויצליחו Wie weit diese sicherlich aus den Schulen der Gaonen von Sara und Pumpaditha sich hers^Jpeibenden poetischen Eingangsformeln verbreitet waren, das beweist ihre hei den Juden im Jemen noch heute geltende Anwendung. In zweie!• meiner jemenitischen Handschriften, am Schlüsse eines Rituals und des sog*, mit dem Commentar פעמיו זהב versehenen "סדיי גדיל, finde ich die Formel im Wesentlichen übereinstimmend in folgender Gestalt: ביצעה מעולה..ועוגה מהוללה וידו שם ותחלה־ ומלוי בל שאלה* לההן ולכלה ולכל הקהלה הגקהלה וליחד הגולה2) •ייצישו וישמחו ובבושם יפיחי וכשושנה3) יפריהר יב:ו ף Nach meiner auf Grund der Vorlage benchfcigtea Lesung Monatsschrift 39, 156. *) Statt וליתד הגו^ה heisst es im Ritual: זרע ישראל הסמרה. ®) Ib.: ובשושן יפריחו ־וכשמש יזריחו ’ובתסד יצמיחו.