Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-01-01 · Heft 3 · p. Seite 100

100 Das apokryphische Esrabuch. Zusammenhänge darauf hiugewiesen werden, dass die Vorlage des Josephus auch nach den eben angestellten Untersuchungen kaum mit dem III. Esra identisch sein dürfte. Vergleichen wir noch die Darstellung der Verordnungen besonders aber den uns eben beschäftigenden Theii über die Priester und Leviten, so bietet sich uns eine bisher noch nicht wahrgenommene Erscheinung dar. Vor Allem enthält Josippon folgenden völlig verschiedenen Brief: ידוע יהיה לכם כי העיר אלהי השמים את לבבנו לשלוח את גלות עמו אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל להשיב את כלי הבית הגדול והקדוש אשר נרךא שם אלהי ישראל עליו ולבנות מקדשו להקים מזבחו ולעלות התמיר עליו דבר עם ביומו ולבנות היכל ר!דש הקדשים ולבונן הארמון על משפמו ולבנות פרוצת ירושלם. ועתה כבא המכתבים אליכם התאמצו־ לתת ידיכם לעזרתם למלאת להם כל מחכזרם לכסף ולזהב ולנחשת ולברזל ולעצים ולאבנים ולבונים ולחוצבים עד אם כלו לבנות לתת לבדר! המלאכה׳ כל אשר ישאלו בפיהם גם לחמים ושעירים ושמן ויין לכל מחסור בדק המלאכה וגם בדק המזבח לתת פרים בני ברך ואילים ועתודים וכבשים ותורים בני יונה ומלת ושמן ומלח וכלי בדקי דבר מזבח העבודה עד בלותה• ועל האדומים צוו שני המלכים לתת שכמם בעבודת בית יי תחת כי היו בשרת הכשרים להרסו להיות נותנים מם דבר שנה ■בשנה חמשת ככרי זהב לחזק את בדק הבית עד בלותם לבנות הבית ועיר הקדש• והצורים והצידונים והאדומים ועבדי חמלך אשר בלבנון אשר תחת יד אסף שומר הפרדס לכרות עצים מן הלבנון למשוך מים הלבנון ועד ים יפו למלאת עבודת האלהים.ואיש אל יניא אותם עד בלותם המלאכה• Die Briefform, die ־weder bei Josephus, noch im III. Esra vorhanden ist, braucht uns nicht zu stören; es bildet dieselbe eine der Eigeritliümlichkeiten Josippons, indem er an sehr vielen Stellen Verordnungen, Befehle und Mittheilungen, die in den Parallelberichten nur inhaltlich wiedergegeben sind, in diese Form kleidet. Dagegen ist der Inhalt dieses Schreibens beachtenswert!!; denn wohl lehnt sich derselbe in einzelnen Zügen an Esra G, 8—9 an, doch zeigt jeder Satz die Merkmale völlig selbstständiger Bearbeitung, da ganz andere Punkte, als dort, hervorgehoben werden. Es sind nämlich, dem im IIL Esra 4, 43. 44 beschriebenen Gelübde des _ו hat, 6<kuv1a =־ das zum Leben erforderliche Jahresgelialt. Allerdings hat Deissmann, Bibelstudien, Seite 145 auf Grund der Papyri des dritten und zweiten vorchristlichen Jahrhunderts na<־hgewiesen, dass das Wort nicht gerado Sold, sondern auch Lohn überhaupt bedeute; doch denkt man bei *tote *ppoopoöat r/jv tcgXiv in erster Reihe an die Besatzung einer Stadt. Da aber laut dem Zusammenhänge überhaupt uicht von Soldaten die Rede ist, sondern von Tempel Wächtern, so dürfte Versorgung überhaupt gemeint sein, und der Ausdruck 6<j/u»v10c, so wie die Wächter eine Folge der ungenauen Wiedergabe des hebräischen Originals sein.