Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-09-01 · Heft 12 (September 1896) · p. Seite 551

Die Chronik des Achimaaz von Oria. 551 wir ersetzen: * ובסתר צוד, לשברו [לעבדו] * לאחר נטילת ידו. Das fehlende Wert dürfte als scheinbare Dittographie ausgefallen sein. P. 127, Z. 8—9 erweisen sich die Worte: וכמות הכלים שראיתה שנשברו בכיתי עתה * בבית אדוני המלך נשכרים durch den Mangel an Keim als kritisch verdächtig. Sie bedürfen ,jedoch nur der Abtheilung und einer leichten Ergänzung zu ihrer Sicherung; sie lauten dann: + וכמות הכלים שראיתה שנשברו בביתי עתה [מפנינים יקרים] * בבית אדוני המלך נשברים. Ib. Z. 20 ergiebt die Wiederherstellung des Keimes zugleich den wahren Sinn einer unverständlichen Stelle: ונתנו לו המעילים והמקרא ♦ והניח .להם: הנשאר בפרשה. Die Verderbniss des Schlusswortes liegt zu Tage, da es jeder Ueber- Setzung spottet. Flugs lehrt der Reim, dass es בפשרא heissen müsse. Das Uebrige will Achimaaz sagen, überliess R. Chananel nach dem getroffenen Ausgleich in Bari den neuen Besitzern. Von dem Ausgleich war vorher in den Worten וביצעו צמו die Rede, nach denen das ergänzende Reim״ glied offenbar ausgefallen ist. p. 128, z. 11 fehlt noch: והשיב בהם תגרים, wie der Reim lehrt, das Wort: '[לקנות] Ib. Z. 22 fehlt nach והנערים והקטנים die Hervorhebung des Reims. P. 129, Z. 3 war nach הלא הם רשומים der Reim hervorzuheben. Das Z. 19 zeigen die scheinbar zerrütteten Reime zugleich, wie der Text mit Leichtigkeit herzustellen war. בפני בל המוניי ושרי אומה להלבין שוטגיו ופניהם להעטותם בושת;וקלון וחרפה ist sachlich und sprachlich unhaltbar. Achimaaz wird geschrieben haben: * בפני כל המוניו ־ ושרי אומה להלבין שוטניו ופניהם להעטות בושת וקלון וחרפות. P. 130, Z. 17 ist in dem Gedichte des Achimaaz בתוך וועד קהילות לשמו אביע תהילות abzutheilen. Ebendaselbst z. 22 lehrt der Reim, dass statt והצילם מצרה וצוקה zu lesen ist.: והצילם מצוקה וצרה• Auch Z, 27 ist die Abtheilung unrichtig und in לארצו הגלם בבוקה zu verändern. p. 131, z. 7 muss יתירה ועצומה m עצומה ויתרה umgestellt, Z. 26 nach שנים der Reim hervorgehoben werden, da sonst die Stelle zerrüttet erscheint. Ib. Z. 27 reimt Achimaaz viermal auf וחיה דווה בדאבונים 4 ומתענן בעינובים * וחינן :— נים בחינונים * פני שובן מעונים. P. 132, Z. 26 bedarf der Schluss der Chronik der Eintheiiuug nach dem Reim: כי אם ממה שחינני * אל אלהים אדוני.