Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-09-01 · Heft 12 (September 1896) · p. Seite 550

550 Dio Chronik des Achimaaz 7011 Oria. eine verzweifelte steile: אבל מי יוכל להעגתך * ואתה מתחטא בקרכך durfte nicht wie p. 254 in להעוותך verändert werden, da auch dieses an sich schon unmögliche Auskunftsmittel am Reime scheitert. Es ist umgekehrt, wie soeben ת in T verlesen wurde, T in ת zusammengezogen worden. Die richtige Leseart lautet: (Taanith f. 19 a, 23 a) אבל מי יוכל להעגינך * ואתה מתחטא בקונך. Das. z. 21 war: ומיד נשאו * ולארמונו להביאו und z. 25: ובבית האסורים שמו ׳ ושמה עינמו abzutheiien. P. 122, Z. 10—11 entbehrt die scheinbar verderbte Stelle: ואביו ואמו כל הלילה * צרחו בבכיה * דללה אנחו, nur der richtigen Eintheiiung nach dem Reim: ואביו ואמו בל הלילה צרחו בבכיה ויללה אנחו, um als fehlerlos erkannt zu werden. ib. z. 24 ist: .ואומרת בדבריה ♦ ובשיח אמריי zu theiien. P. 123, Z, 16 fehlt nach ובתמים die Hervorhebung des Reimes. Das וביימים der Handschrift ]iiuss offenbar ובתופים lauten, wo das ו nur das 7 an deuten soll. Ib. Z. 17 zeigt der Reim auf מקיימים, dass nicht: מרו[0]0ים verbessert, sondern einfach מרימים gelesen werden musste. Ib. Z. 29 erfahren die schadhaften Worte: וביום ראש השנה הוא ר שפטיה הגון בהגובה durch die Beachtung des geforderten Reimes ihre Herstellung. Ich vermuthe, dass הכין בתוכה [= בהגנה] in der ־Vorlage gestanden hat und וביום ראש השנה . הוא ר שפטיד, דגין בהגנה abzutheiien ist. P. 124, Z. 22 muss nach den! Reim auf אבותיו der Singular ואומתו in den Plural ואימותיו verwandelt werden (Ps. 55, 5). p. 125, z. 10 ist: והיום חשכה * והאורה חש׳הה abzutheiien. Ib. Z. 27 giebt der fehlende Reim in: * והנה כוכב הקיים ושלשה כוכבים בלעה die naheliegende Ergänzung an die Hand; [כוכב והנה כוכב הקייט ן הופיעה wird nach der. Analogie von מול als Fern, gebraucht. Ib. Z. 29 war nach המדינות der Reim zu bezeichnen. Umgekehrt ist p. 120, Z. 22 die irreführende Reimbezeichnung nach והדרו zu tagen. Die steile lautet richtig: ויהי ביום השלישי לפניו הביאו וכיבדו" והדרו וגדלו ונשאו. Eine unentbehrliche Ergänzung war ib. 1. Z. durch die Beachtung des fehlenden Reimes zu gewinnen. Die Stelle lautet: ובסתר צוה לשברו * לאחר נטילת ידו * והעבד עשה כציווי אדונו * הביא הספל וקיתונו• Hier wird vor Allem gegen den Reim verstossen. Ton dem Diener, der im zweiten Gliede erscheint, war ferner im ersten gar keine Rede. Alles wird klar, wenn