Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-08-01 · Heft 11 (August 1896) · p. Seite 482

482 Studien über Joseph Kimclii. צמים (Hiob 5, 5. 18, 9* 1 2), von der Wurzel צמם und zusammenhängend mit צמה (HL 4, *), bedeutet die Räuber, die sich, wie in den arabischen Ländern üblich, durch ganz lang herabwallendes Haar unkenntlich machen. ופתרונו בעלי שער כי כן דרך לסטים בארצות ישמעאלים ,והם הנקראים דארין בערבי 2ומתכסין בשערם עד שתותיהם). Die grosse Anzahl der anderen Ausleger deutet das Wort als eine Doppelbildung von ״ פרחfliegen“. IG, Wb. 586, 7 fgg. meint, es seien — wie■■ אפרת, das eben aus dem Ei Hervorkommende — die jetzt ihm Entgegentretenden, die erst seit Kurzem Bestehenden, ohne jegliche Vergangenheit. .Nach anderen, wie z. B. IE, sind es die Jugendlichen קטנים כאשר הם פורחים, naher erklärt von Serachja ben Sch’altiel (Schwarz, p. 261) הם הנערים הדומים לפרח ברכותם ובקטכותם. So erklärt zunächst auch Saadia ibn Danän im Wb. 798, 26 fgg. mit Vergleichung des arabischen פראך [dieses arabische Wort wird sonst nur für die Jungen von Thieren und Sprösslinge von Pflanzen gebraucht, nicht von Menschen, weswegen wohl auch IG diese lautlich nahe liegende Vergleichung nicht anführt]. Jedoch zieht er die von Kimchi gegebene Etymologie nebst Erklärung vor, da sie entspreche der am Eingang des Capitels enthaltenen Klage: ועתה שחקו עלי צעירים ממני■ Die am Schluss seiner Bemerkung gegebene Beziehung auf das neuhebräische פרחי כהונה (Jorua I, 7) — die auch Levi ben Gerson hat — dürfte wohl eher zur ersten Erklärung passen. Eine Beleuchtung findet die Erklärung des DK für die Auf־ fassung seines Vaters, unseres Erachtens, in der Bemerkung Mose Kimchi’s 5m Comm. z. St. (Schwarz p. 110) ויש אומרים מן את הכפש לפורחות (Ez. 13, 20), woselbst פורחות aufzufassen ist als ״dem Untergang, eigentlich dem Davonfliegen, der Nichtigkeit bestimmt“. 1) Sef, Hag., p. 53 art. צמתך, vgl. auch Comm. z. St. (Schwarz p. 152). 2) Eine ähnliche Erklärung, doch ohne die arabische . Analogie, führt auch Samuel ibn Masnüth an (Majan Gannim, p. 18): שכן דרך ר,לסטים מתחפשים ומתנכרים ומכסין פניהם כדי שלא יכירום בני־ אדם ,כמו שעושים אותם הערביים שמתעטפים על שפם והוטס דרך גדולה■ Er übersetzt es mit ״ אשים מווייכיםbewaffnete Männer“. Näher beleuchtet wird diese Erklärung durch die Ausführungen des Simon ben Zemach Durtm im אוהב משפט p. 61a: והוא ד,לסטים המגדל שערו ועושה צמה מן מבעד לצמתך הי כן דרך כשיל בארצות ישמעאלים לגדל צמה לאחורי ראשו וי״מ שעושין כדי שלא ישמרו בני אדם מהם בראות שער זקנם מגורל ,יאמר כי הלסטים יאכל ממון הרשע־ם ולפי שוכר נושאי הצכים וכלי הדין ובר אחריו הצמים■ ln seiner Bemerkung zu 18, 9, erklärt er mit צמים die Vogeljäger, die sich behufs Unkenntlichmachung die Haare lang herunterlassen, und fügt hinzu, dass es zu vergleichen ist mit den langen Locken der Mädchen: והם כמו צמות הכחולות ומחל פות ראשן■ Diese Auslegung mag wohl beruhen auf der Erklärung des Mose ibn Gikatilla, die IE zu 5, 5, aber wohl jeden־ falls ungenau anführt und zurückweist: וא״ר משה שפירו׳ הבתולות בעלות הצמות_ והוא רחוק Eevi ben Gerson erklärt es mit ״ האיש הפרוקder gewaltthätige Mensch“, und bemerkt gleichfalls: לפי שמנהג הפריצים שיהיו מגדלי צמה כלומר שער■ Vgl. auch die 2. Erklärung bei Parchon (ed. Stern 57c). Mit צמה bringt es auch zusammen Saadia in seiner Erklärung, zu 18, 9: יחזק עליו צמים• Bei ihm ist jedoch צמה Bezeichnung