Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-06-01 · Heft 9 (Juni 1896) · p. Seite 399

Das Fragmenten-Targuiu zum Pentateuch. 399 Frgm.-Targכד עבת דעתיהון דעמא האילץ ואמרת לית אתנא ״ הדה די די, שאילא היא בידי,ברם הלא אנא היא אתנך די רכבת עלי מן פזליוחך עד יומא הדין• Tanehuma ed. Bub. Abs. 13. ויש אומרים שאמר להם אינה שלי, השיבתהו הלא אנכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום דוה Jonathan dagegen hat nach שאילא היא בידי nach den Zusatz וסופיא דידי עירי ברטיבא und nach ער יומא הדין noch הא מתהנייתי מינך במשבבא, beides nach Sanhedrin 105a: דאמרי ליה מאי טעמא לא רבבת על פום־א אמר להו שדאי להו ברטיבא, אמרה ליה ... ולא עוד שאני עושה מעשה אישות בלילה. ib. 244 ר giebt Frgm.-Targ. die Worte כפל לגלוי עירם durch וכד הוהבעי נשתטח עלאפוי ורזי נבואתא מתגלין ליה wieder und mit geringfügiger Abweichung ebenso auch Jonathan. Num. r. 14, 34 gegen Ende: בלעם היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שר נפל וגלוי עינים,היה משתטה על פניו ומיד היה גלוי עינים על מה ששואל Deut. 28, 6 lautet bei Frgm-Targ. בריכין תהוון במיעלכון בבתי מדרשיכון ובריכין תהוון במיפקכון מן בתי מדרשיכון Tanehuma כי תבוא, Abs. 4: ברוך אתה בבואך על תנאי בבואך לבתי בנסיות ולבתי מדרשות, וברוך אתה בצאתך מבתי כנסיות ומבתי מדרשות• ib. 29. 16 bat Frgm.-Targ. den Zusatz מצוותא לקיסא ודאבנא הוון מטלקן יתהון בשוקייא, וטעוותא דכספא ודהבא הוו יהיבין עמהון בכו ביתא דחלין מנהון דלא יתגנבון, ähnlich auch Jonathan. Tanehuma נצבים, Abs. 3 gegen Ende: בא וראה מעשה או״״ אם היתה של פץ או של אבן מונחת בחוץ או בפנים נוהג בה הפקר שני ותראו את שיק־ציהם וגו/ היתד, של כסף וזהב מכניסה בחדרי חדרים ויזהר בה וישמרה שלא יגנבוה בני אדם שר בסף ווהב אשר טמהם. * ib. 32, 4 haben beide Targg, vor der eigentlichen Yersion noch einen, im Ganzen gleichlautenden haggadischen Zusatz, d e s s en U r spru n g au s dem T a 1־ gm m ־ J e r u s c h a 1111 i hier aus seidem noch durch das Citat des Aruch, Art. לע, ausdrücklich bezeugt ist. Bei Frgm.-Targ. lautet dieser Zusatz: »אטל משל נבייא, כד פלקית למרומא חמית תמן ריבון בל עלמיא ד׳ מרבע יומא באורייתא, ותלת (n. Aruch לארבע חולקין, תלת שעין עסיק (לעי שעין עפיק בדינא, ותלת שעין עסיק מפרנס עלמא, ותלת שעין מזויג גבר לאיתא• Die Quelle dieser Haggada von der göttlichen ״Zeitein- Ü1eilunga ist der Talmud, was gerade aus der kleinen Ab- 'weiebung, welche das Targum aufweist, nur noch um so sicherer hervorgellt.