Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-05-01 · Heft 8 (Mai 1896) · p. Seite 376

376 Miscelleti. in Berlin, f. 102 liest man für die unterstrichenen Worte חקקי מגלתטפר . . וניחום. — im Gedichte auf den Tod des Moses Ihn Esra■, auf. עלי כזאת תבכינה in Graetz, Blumenlese, s. 90 1. z. ,איה אשכל כפת איה חכם וסופד, וב א, ש. ~~ Ibn Sabbatai (מלהטת החכמה Epilog, ed. Amst. 1753, £ 10) ויהי המלך שומע את דברי הם; דו א׳ ש׳. — Derselbe, in der Ueberschrift des מנחת יהודה, nach ins. Halberstam (Jeschurun hebr. YII, 33) נ׳ א׳ ש׳ rü .זד; zu Ende der Ausg. (ich besitze die sehr seltene s. 1. e. a. 8. Constantinopel um 1573, Cat. Bodi. p. 1369, in 12 1 טעם וקנים b) להוציא דכה על הסי, ה׳ א' ש׳; aber auch die Strophenenden des kleinen Gedichtes (ed. Oonst. f. 1b, 1 טעם דb) bieten כי פ׳ נותן, אמרי שפר und בו תלכוד את קרית ספר; so. ist nach dem Metrum abzutrennen. — Isak Crispin, Die beiden letzten Autoren, Jakob b. Eleasar und Josef Sabara (vgl. auch Moses Dar i) zeigen hinlänglich, dass der Reim an der Grenze des XII. und XIII. Jahrh. bereits stereotyp erscheint. — Sommo (מגן נשים, Strophe 13, Z. 3, 4, Letterbode X, 119) ראוי לכתוב על ספר ... מנשים אמרי שפר. Jesaia b. Josef (1351 im Orient, s. dew. Lit. 328/9, HB XIII, 111, XYI, 13, XIX, 62, עץ החיים ms. Wien, n. 94, BodL Laud 220, Neub. 2270b, fehlt im Titelindex p. 1024; Petersbürg Firk. 512 Geiger, Ztschr. III, 448 n. 47 c; ich erganze die Stelle der Yorr. in Catal. Wien S. 107 nach ms. Bodi.) הבא לחבר לך ם/ ה׳ א׳ שי. Josef b. al-Fawwal (אלפואל, in der Von׳, von ס, מועד des Mischnacomm. v. Maimomdes) ונחקק בספר אמרי אמת נותנים א׳ ש׳. — Jakutiel Koppman b. Jakob etc. (Herausg. des צמח דוד v. D. Gans) beginnt . ♦. לא״א p אמר יוסף יקותיאל »♦ הפופת אשבול הכופר, בראותי וה הם/ ה׳ א׳ ש/ לשונו עט סופת ספר מגיד שפר. — b. Moses Zaifati (|VTO יעיר ms. München 68 5, f. 375b) והגיע תור לחתום פה עתה אל דברי זה ספר ה׳ א׳ ש׳. An dieser Nachschrift erkenne ich endlich die anonyme Handschr. der Talmud Thora in Rom, aus welcher mir de Capua im J. 1876 Mittheilungen machte; sie ist 1422 geschrieben von Menachem Alatrino (vgl. HB. X, 104, wo lies München 117). — Sabara (um 1200 הבא מגלת ם׳ וכתוב א׳ שי!ם׳ שעשועים; ferner (im 2. Distichon) דברי צחות על הספר . .. חדי הוא ה׳ אי שי.