Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-05-01 · Heft 8 (Mai 1896) · p. Seite 362

362 Das Fragmenten-Targim zum Pentateuch. ib. 35, 18 vgl. oben S. 100. * ib. 36, 39 diese haggad. Auslegung, welche nicht nur beide Targg. aufweisen, sondern auch von Aruch (Art, T1D 3) aus Jexuschalmi citirt wird, gehört R. Simon in G. r, 83, 3 an; vgl. auch Jalkut Chronik § 1074. * ib. 37, 3 die Uebersetzung פרגד מצוייר für כתונת הפסים, welche beide Targg. haben, und die auch bei Aruch (Art. פרגול) aus Jeruschalmi citirt wird, gehört R. Eleasar in g. r. 84,15 an: את כתונת הפסים זה הפרגוד. ib. 37, 33 beziehen beide Targg. ליה רעל auf das Weib Potiphar’s חמי אנא ברוח בית קודשא היך איתא בישא קיימא לקובליה. g. 1-. 84,19 א״ר הונא נצנצה בו רוח הקודש, חיה רצה אכלתהו זו אשתו של פוטיפר. ib. 40, 12 u. 18 die doppelte Deutung der 3 Reben in beiden Targg., einmal auf die 3 Stammväter, sodann auf die 3 ,,bewährten Führer“ Mose, Ahron und Mirjam, ist eine Combination der Auslegung R. Eiiesex’s mit derjenigen R. Josua’s Chullin 92a, der Schluss dagegen, wonach der Mundschenk für seinen ״guten“ Traum belohnt wird, folgt wiederum G. r. 88, 4 א״ל את בשרתני בשורה טובה אף אני אבשרך בשורה טובה בעוד שלשת ימים וגוי. Ebenso folgt der Schlusssatz zu V. 18, wonach der Bäcker für seine ״böse“ Botschaft bestraft wird, G. r. ib. 5 א״ל אתה בשרתני בשורה רצה וכר, ib. 40, 23 wird in beiden Targg. Joseph getadelt, dass er anstatt auf Gott auf den Mundschenk sein ganzes Vertrauen gesetzt, und darauf die weitere Dauer seiner Haft zurückgeführt. Tanchuma וישב Ende (ed. B. מרף Anf.) ולמה הוסיפו לו שתי שנים אמר הקב" ה אתה השלכת בטחוני ובטחת בשר המשקים ואמרת לו שתי וכירות כי אם וברתני והוכרתני תשתבח ב׳ שנים בבית הסוהר. ib. 42, 23 verstehen beide Targg. unter dem ״Dolmetsch“ Menasse, אדום ודך כמתורגמן חוד, מנשה קאים ביניהון. &. r. 91,10 והם לא ידעו כי שומע יוסף כי המליץ, ו ה מנשה. ib. 42, 36 giebt Frgm.-Targ. die "Worte עלי היו כלנה durch זעלי הינון למוקמא תרי עשר שבטין, genau nach g. r. 91,12 בכר יוסף איננו ושמעון איננו, צלי להעמיד שנים צשר שבטים. ib. 43, 13 nach beiden Targg., besonders aber nach Frgrn.« Targ. giebt Jacob auch den Joseph noch immer nicht verloren; vgl. zu 37, 33. 6. r. 92, 3 Ende ושלל לכם את אליכם, זל יוסף, אלר זה שמעון ואת בנימן כמשמעו, vgl. auch Raschi z. steile.