Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-05-01 · Heft 8 (Mai 1896) · p. Seite 357

Das Fragmenten-Targum zum Pentateuch. 357 G. r. 50, 2 (vgl. auch Tanchuma, ed. B. וירא Abs. 20) -..תני אין מלאך אחד עושה ב׳ שליחות ולא ב׳ מלאכים שליחות אחד אלא מיכאל אמר בשורתו ונסתלק גבריאל נשתלח,להפוך את סדום ורפאל להציל את לוט. Der Talmud, Mezia 86 b, vertbeilt die Aufgaben der drei Engel anders und scheint auch die Regel, dass ein Engel immer nur eine Sendung zu vollziehen habe, nicht zu kennen; vgl. Tossapkolh daselbst. ib. 18, 10 geben beide Targg.?והוא אחר durch וישמעאל הוה קאים מן בתרא. wieder. g. r. 48,19 והוא אחריו זה ישמעאל. * ib. 18, 12 giebt Jonathan היתד. לי עתה durch הוי לי עדויין wieder, so lautete die Uebersetzung auch im Je rusch., vgl. Ar. Art. 7 עד. g. r. 48, 20 האשה הזו כ״ו שהיא ילדה יש לה וסתות ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה, עדנין, vgi. auch den Comment. das. sowie Aruch a. a. 0., wonach עתק dasselbe wie ופחות sei. ib. 18, 17 wird bei Frgm.-Targ. die Mittheilung Gottes an Abraham ron dem bevorstehenden Untergange Sodom's damit begründet .הואיל וכרכא דסדום בגו מתנתא די יהבית ליד דינא הוא דלא נפיך יתה עד ומן דאודע יתיה. g. r. 49, 4 אמר ר׳ יהושע בן לוי משל למלך ... בך אמר הקב״ד. כבר נתתי את הארק מתנה לאברהם שני לזרעך נתתי את הארק וה׳ כרכים הללו בתוך שלו הם... ונמלך בו vgl. Tanch. וירא Abs. 5 (hier jedoch im NamenR. Juda ha-Levi’s) und Raschi. ib. 19, 3 giebt Frgm.-Targ. ויאכלו durch והוו מתחמיין ה י ך אכלין והיך שתין, ähnlich Jonathan ודמי ליה באילו אבלין. Mezia, 86 b אמר ר׳ תנדנום בר הגילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג, שהר־ משה עלה למרום ולא אכל לחם, מלאכי־ השרת ירדו למטה ואכלו לחם, ואכלו סלקא דעתך, אלא אימא נראו כמי שאכלו ושתו; vgi. auch g. r. 48,16 וכי אוכלין היו אלא נראין כאכלין und Tanchuma וירא Abs. 11. ib. 19, 7 giebt Frgm.-Targ. אל נא durch אמתינו הבא קליל זעיר עד דנבעי רחמין מן קדם ד׳, ebenso Y. 18 beide Targg. g. r. 50, 9 ר׳ יהושע בן לוי בש־ם ר׳ פדיה אמר כל אותו הלילה היה לוט מבקש עליהם רחמים .. .. ib. 21, 7 werden die Worte מי מלל לאברהם bei beiden Targg. durch מד. [מהימן] הות בישרא דבשר לרבוני לאברהם מן שירויה ואמר עתידה היא למנקה wiedergegeben, offenbar eine Anspielung auf die Deutung R. Juda’s in G. r. 47, 2 zu g. 17,16 וברכתי אותה ליתן לה בן, וברבודה לברכת החלב vgi. auch G. r. 53, 7. ib. 21, 33 folgt Frgm.-Targ. in der Wiedergabe der bekannten Haggada, wonach Abraham die Yorüberziehenden