Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-05-01 · Heft 8 (Mai 1896) · p. Seite 354

854 Das Eragmenten-Targum zum Pentateuch. G. r. 6, 2: ,והיו לאותות אלו שבתות, ולמועדים אלו ג׳ רגלים ולימים אלו ראשי חדשים, ולשנים זה קידוש שנים; ebenso auch Pesikta Hachodesch, ed. Buber 42b. ib. 3, 7 giebt Prgm.-Targ. חגורות durch איצטלוון wieder. g. r. 19, 11: ,א״ר אבא בר כהנא חגורה אכ״ב, אלא חגורות [חגור]!) חגורי חגורות, אסטכיון כליון סדינים, כשם שעושין לאיש כך עושין לאשך- וכר, man vgi. auch לקח טוב z. st. חגור חגורות מיני לבושי ן רבים הצריכין לאיש ולאשה. ib. 3, 15 heisst es in beiden paläst. Targg., dass es für die Menschen eine Heilung vom Fluche gebe, nicht aber für die Schlange. G\ r. 20, 10 (vgl. auch ib. 95, 1 und Tanchuma 8 דגש, ed. b. 19) לנדל הכל מתרפאין חוץ מנחש וגבעונים; nach Buber, Tanchuma a. a. 0. ist der Autor R. Levi, &. r., ed. Warschau, heisst es א״ר. ib. 3,18 heisst es bei beiden Targg. ואמר בבעו ברחמין מן קדמך ד׳ לא נתחשב קדמך מן בעירא למיכל ית עישבא באפי ברא. Pessachim 118a א״ר יהושע בן לוי בשעה שאמר הקב״ה לאדם קרן ודרדר תצמיח לך ולגו עיניו דמעות אמר לפניו רבש״ע אני וחמורי נאכל באבוס אחד וכר; vgl. auch G. r. 20, 24, daselbst jedoch anonym. ib. 3, 24 giebt Frgm.-Targ. zunächst מקדם ausser durch מן לקדמין gleich 0nk. auch noch durch ממדכח לגינתא wieder, entsprechend der Deutung Rab’s in G. r. 21, 12 מקדם ,רב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת ,אדה״ר ,ויגרש את האדם וישכן מקדם לג״ע. Die sich daran schliessende haggadische Auslegung, die auch Jonathan hat, ist eine Comb, von G. r. 8, 2 דאמר רשב״ל שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם und ib. 21,14 ד״א מקדם, מקודם לגן עדן נבראת גיהנם; vgl. auch Nedar. 39b. ib. 6, 3 geben beide Targg. die Worte לא יחץ רוחי באדם לעולם durch לא יתדינון דריא דעתידין למיקם מן בתר דרא דמבולא למשודצי ולממחא גמירא wieder. g. r. 26,12 א״ר יודן בן בתירא עוד איני דן את הדין הזה לעולם. ib. 8,1 fügt Frgm.-Targ. zu אלהים noch ברחמוי טבא hinzu, ebenso am Schlüsse, wo es ebenfalls. ׳ אלהים heisst, רוחא ד רחמי ן, hier auch Jonathan. Dasselbe ist auch der Fall G. 30, 20 zu ויוכר אלהים את רחל und auch sonst oft, wo bei Bethätigung der göttlichen Barmherzigkeit der Gottesname אלהים gebraucht wird. 9 Cfr. Theod. ,,De* Midi*. Beresch. rabba“ M. S. Jahrg., 38 S. 20, Nr. 65.