Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-03-01 · Heft 6 (März 1896) · p. Seite 248

248 Das Fragmenten-Targum zum Pentateuch. wähnen daneben auch noch einer anderen Ansicht, wonach sie den Untergang Gog’s verkündet: ומד. היו מתנבאין,יש אומרים על מפלת גוג היו מתנבאין וי״א היו מתנבאין ואומרץ משה ימות במדבר וכר. Der babylonische Talmud (Sanhedrin 17 a) führt auch noch eine dritte Ansicht an, nämlich die Abba Chaniiüs, dass sie von den Wachteln prophezeit hätten: ומה נבואה נתכבאו ,אמרו משה מת ויהושע וכר ,אבא חנין אומר משום ר״א על עיסקי שליו היל מתנבאין,עלי שליו ,עלי שליו, ר״נ אמר על עיסקי גוג ומגוג;היו מתנבאיןשנ׳כה אמר ה׳ אלקים האתר. הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנכאים בימים ההם שנים להביא אותך אליהם וגו׳ ,אל תרדי שנים אלא שנים ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק •אחד נבואה אחת ,הוי אומר זה אלדד ומידד Nun ist es interessant zu sehen, wie Frgm.-Targ. und Jonathan übereinstimmend, also offenbar den! Jeruschalmi folgend, nicht nur alle drei Auslegungen zugleich adoptiren und genau in der vom Talmud beobachteten!Reihenfolge wiedergeben, sondern auch dieProphezeihungen so vertheilen, dass die erste dem Eldad, die zweite dem Medad, beiden gemeinsam aber clie dritte Prophezeiung über Gog und Magog beigelegt wird, und zwar, wie kaum noch erst gesagt zu werden braucht, in Rücksicht auf die von R. Na chm an gegebene Deutung der Prophetensteile. 3) Zn G. 38, 25 und 26 liegt eine noch viel weiter reichende!Benutzung des Talmuds vor. Diese beiden umfangreichen Paraphrasen im Frgm.-Targ., welche durch ein dreifaches Citat im Aruch (Art. אננקי und בלא) als dem Jeruschalmi angehörig gesichert sind, folgen in allen ihren Theilen genau Sota 10b, wie hier dargethan werden soll. a. Die Deutung des Wortes מוצאת auf das ״Finden“ der verloren gewesenen Pfänder wird im Talmud von r. Eiasar gegeben: היא מוצאת היא מיתוצאת מיבעי ליה ,א״ר אלעור לאחר שנמצאו סימניה ,בא סמאל ורחק בא גבריאל וקירבן. Auch die beiden Engel, סמאל — welcher im Frgm.-Targ. und Jonathan ganz fehlt — und גבריאל, welcher bei beiden mit מיכאל vertauscht ist, finden sich richtig in beiden Recensionen der ״Tosefta“ (vgl. ob. S. 147). b. Das Gebet Tamar’s ferner mit dem Hinweis auf ihre frommen Nachkommen ist zweifellos eine Amplification dessen, was im Talmud an diese Erzählung sich knüpft והיינו רכתיב למנצח על יונת אלם רחוקים לדוד מכתם א״ר יוחנן משעה שנתרחקו סימניה נעשית כיונה אילמת לדור מכתם שיצא ממנה דוד שהיה מך ותם, nur dass an David’s steile