Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-02-01 · Heft 5 (Februar 1896) · p. Seite 208

208 ötuclien über Joseph Kimehi. sogenannte נשמה יתירה gemeint ist; so auch ähnlich im längeren Commentar z. st. 1) ולפי דעתי ששם ברכה שהוא תופפת ביום שיקבלו כהות השומרים להבין מעשה השם. — Ferner bemerkt ie zu ברכה וקללה (Deut. 11,26): והברכה היא תוספת טובה והקללה היא מגרעת והיא מגורת קלה. Demgegenüber ist zu beachten, was JK im Mischlecommentar * 1 2 3) zu den Worten מארת ה׳ (Spr. 3, 33) sagt: ולשון מארה וארור חסרון3) ולשון (Mai. 2,2) ברכה תוספת טובה כמו שאמר וארותי את ברכותיכם 7יחסר אפם וכן אמר בועז לקוצרים יי (Gen. 49,7) וכן ארור אפם יעורכם במה שאתם טורחים בו והם ענו יברכך (Ruth 2, 4) עמכם בתבואה שאתם טורחים בה (ibid.) ה׳. Hier zeigen sich üeberein Stimmungen mit der bei IE Vorkommen den Deutung von ברכה, die andrerseits nahe legen könnten, dass JK von IE entlehnt hat, zumal der Hinweis auf Ruth, wo IE bemerkt: ה׳ עמכם לעוור אתכם בעבור שהם עמלים .ויברכך ה׳ שיתן ברכה בקציר. Indess deutet IE nirgends an dieser Stelle an, dass ברכה als תוספת aufzufassen ist; andererseits spricht gegen eine solche Annahme auch der Umstand, dass IE im Comm. zu Maleachi 2, 2 keine derartige Erklärung hat. 4. Das Wort המניס (Lev. 26, 30) wird von JK4) etymologisch mit חמה ,,Sonne“ zusammenhängend erklärt als ,,Häuser, die zur abgöttischen Yerehrung der Sonne dienen“, 115 .בתי השמש שהיו עובדים בהם לשמש :m Commentar zu jes. 17, 9 erklärt es als צלמים עשויות כדמות מרכבות לשמש, hingegen, in dem in Italien nach 1160 verfassten Commentar zu Lev. 26, 30 finden wir ganz dieselbe Erklärung, wie bei jk: בתים העשויים להשתחוות לשמש. 5. Zu 6 ,32 ׳4) לעת מצא) giebt JK5) die Erklärung: לעת מצאו לבו פנוי, mit Hinweis auf die stelle מצא עבדך את לבו פנוי (I. Chron. 17, 25). IE im Commentar z. St. führt dieses als zweite Erklärung an; או כאשר ימצא לבבו מפונה ממחשבות ופכר מעסקיו ...על דרך על כן מצא עבדך את לבו, zu bemerken ist nun, dass die Erklärung der Stelle in Chronik auf Ibn Gannack zurückgeht, der dazu bemerkte): ״ יסר קלבה ואצל" ניתהer מתחילה וכל לשון מארה הוא עדן חסרון והברכה היא תוספת טובה; ferner p. 16b zu.״ מחוסרת רטיבה :(3,17) ארורה האדמהes soll der Erde an Feuchtigkeit fehlen“. 1) Fiiedländer 1. c., p. 35. 2) 0' חקה (ed. Breslau 1868) p. 8. 3) Auch Mose Kimehi (Pseudo־IE) z. St. bemerkt: מן ארור והוא לשון חסרון- 4) Sef. Hagal. p. 101 Artikel חמן. 5) Sef. Hagal. p. 117. art. מץ.