Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-02-01 · Heft 5 (Februar 1896) · p. Seite 197

Aus dem Diwan des Abu Harun Moses Iba Esra. 197 בינות לשוננו ומלקוחינו ריח בשמעו ויין ךקחינו ריח בפרינו ותפוחנו2) על־־סף שערינו ובפתחעו3) תמיד :־רימנו ויוכיחנו מסעד לנפשנו ומבטחנו שכלם בקדשנו וכבריחנו ובמענלי צדק לאט :נחנו 7) דרכו בכו־כבים במזךהנו3) מהם שללנו ומלקוחנו9) פרוד בקרבנו לאד :שחנו בד! אבנים ידדה כהנו 11) :פריד ונם :צמיד ו:שבחנו2!) קבוץ נדדנו ומדוחנו לדדות מנוסכו יחי פחנו עם רעיונינו יהי שיחנוס!) 1) Spr. 16, 24. 2) ריח bei תפוחים H1. 7, 9. 3) Nicht an die Pfosten ist ihr Name geschrieben, wie etwa die Mesusa, sondern tief eingegraben ist er in die Tafeln seines Herzens. 4) על בלתי חזות. 1 5) Kann sich auf die Freunde überhaupt beziehen, oder auch auf פניהם in Y. 11; der Sinn ist in beiden Fällen derselbe: der Anblick der Freunde gewährt dem Dichter Schutz und Schirm gegen alle Unbill der Zeit. 6) Hier ist wohl שכלם zu lesen. 7) Nach Ps. 23, 3—4. s) Sie waren der Stolz des Ostens, so lange sie da geweilt und wie Sterne geleuchtet. 9) In ihnen erblickt der Dichter den kleinen Pest der כני ד1םד, den seine Zeit sich noch erbeutet. 10) Bezieht sich auf פרוד in V. 17. 11) Hiob 6, 12. 12) Wie kommt es, dass die Zeit, die doch Alles heilt, gerade uns vergisst? 13) Nach Ps. 119, 96. 1*) Ist ושם zu vocalisiren? 15) Nach Ez. 24, 17. 16) Der Dichter will sich in Nachdenken vertiefen, um die Erinnerung an seine Freunde sich aus dem Kopfe zu schlagen; mit seinen eignen Gedanken will er sich fortan unterhalten, aber diese (Y. 23) weinen unaufhörlich um das Gut, das sie durch die Trennung verloren. YergL Sal. b. Gabirol (bei Dukes שירי p. 2 Y. 1): נפרד בלי אח ואין לי רע לבד רעיוני ebenso Jeh. ha-Levi (Diw. I p. 105 No. 72 Z. 7—8): והתיחד ומודעיו כרעו, והתפרד ורעו רעיונו; noch ausführlicher das. p. 69 No. 52 z. 9 ff: או נךדו־־זכרם כנחל צוף־רבש 1) אך רחקו־הן לרגעים שלחו נעם בשיר מכתב :דיה ם מנעים 10 הותק שמם עלתב לבבינו ולא אד על־חזות בלתי4) פניהם הזמן אין נחרד מאף בטת:מים וחם 5) או בפחדה משד ושלנו מעצות שכל61):נחלנו עלי מי בין ותם 15 אדם נאזן מןרח עלי־מערב עדי שרנו בעין לבב בבי חסד וחם נכאה עלי־ ימים באהבתם אבל קצרו נפשים מנשוא אות01!) ולו מה־לזמן:כאיב וידיו:חבשון 20 שים קץ לכל־תבלה3!) בתבל מלבד ושם*!) בלי רע ואם אה נחמד עד נאנק דומם 15)׳ ואם עת נאמרה