Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-02-01 · Heft 5 (Februar 1896) · p. Seite 195

Aus dem Diwan des Abu Harun Moses Ibn Esra. 195 D. An Abu Ajjub [Salomo] ben Almoalläm und dessen Brüder. וסיני יולו מים ן1ליד.ם1) בבךי נמשכו• מי נחליד,ם2) ואכן ברקדר בם גךליך,ם ואיך אלתה אמשש בין כליהם 3) בדרך צעדו בה שעליהם 4) קרבי תקעו את-אהליהם5) והם בינות צלעי צלליהם שמם ישא לאלפי משליהם : T ־ 7 < הכי צדק וחסד משלידם. מאוריהם׳ ואך הם גוןלירם ז) ואם ןךלו עליהם מגדליהם אמונה חסרו את״משקליהם0) ונחלי החסדים גחליך,ם לבבי יחרד לצאת אליהם וילכו:חמדו כי ממקורי אדמה כי יכבו אש קרבי בידם נפקדה נפשי בצאתם : 7' : : * 7T ־־ : : " 7 5 אחוינן את־עפר תלם ואשק ואיך אתאו למראיהם ובינות ואיך מקור וחם אירש עליהם 6) ורוחם איך אחי שאף וזכר לאחים משלו על־הלבבות 10 מאודים׳ נזלו שמש וסחר והרים ערכו תבור ודזרמון ועת עמם יהו• עולים במאזני עצי עדן עלי־פלגי תעודה 1) Das Metrnm ist wie in No. 2. 2) Beruht auf einer alten Ansehauung, nach welcher die Leber die Quelle der Thränen ist, und die schon von Sal. b. Gabirol poetisch verwerthet wird; vergl. Dukes שירי p. 83: קרבם כבכור יהמה מאין דמי עד כי כברם שפכו ויעדו. Sehl’oft geschieht das in den Gedichten Jeh. ha־Levi’s; vergl. z. B. Diw. I, p, 15 z. 21—22: פתחה לשורר עלי פרוד ועת חנכה קולה בקט שפכו בבכי כבדיה; das. p. 32 z. 51—52: תשוקתך מגרשת דמעי ויתרת בבדי בם ופלחו; ferner das. p. 56 Z. 15—16: אשר הכד. במטו צור כבדי, עדי בקע בעיני מעיכים. MbE. sage in seinem Gedichte אוצר) פתאום יצורי אהבים נחמד II ויכופפו גשמי דמי עיכי הכי את צור כבדי בבכי בקעתי :(44 •ין. So auch Charisi (Tachkemoni Pf. 13): גם מכבדי מ־ בכי דליתי. Mehr darüber in den Anmerkungen zum Diwan des Jeh. ha־Levi. 3) Die Freunde haben des Dichters Seele mit sich geführt; er kann sie jetzt, da die Freunde in der Fremde weilen, nicht bei ihnen suchen. 4) Variante am Bande des Ms.: נעליהם. 5) Vergl No. 1 Vers 4. 6) Von Kälte und Hitze verzehrt werden; vergl. יירש Deut. 28, 42. Der ganze Vers ist von jüngerer Hand hinzugefügt. 7) Im Ms. selbst lautet die erste Vershälfte: לאחים לו משלו על שמש וסהר, was keinen Sinn giebt; für לאחים לו משלו על steht am Bande: מאורים גזלו, was wohl das einzig Bichtige ist. — גזליהם bezieht sich auf לבבות in Vers 9: sie rauben die Herzen, wie Sonne und Mond ihr Licht geraubt. s) Tabor und Ilermon sammt ihren grossen Thürmen wiegen Abu Ajjub und seine Brüder nicht auf. Der Tabor wird von MbE. sehr häufig zur Vergleichung herangezogen. Bei andern Dichtern ist dies selten. Im Augenblick erinnere ich mich nur einer Stelle bei Jebudi b. Scheschet, wo dies geschieht: גדי אתה כמרד, אשר בתהום תגהר, ותאמר אעתיק תשובות תלמידי דונש) הר, בתבור בהרים ed. Stern p. 1), ferner einer Stelle bei Charisi (Tachkemoni, Pf. 8): ומפחדם הררים יחרדו, ולו היו כהר תבור חוקים. — In Vers 12b ist wegen des Versmasses אמונה für צדק gewählt.