Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-01-01 · Heft 4 (Januar 1896) · p. Seite 166

166 Aus den! Diwan des Abu Harun Moses Ihn Esra. כבים בכסי סובבים ורח<י1);דם ולחייהם בזהב סחו 2) קלו ואל־־פיחם כעוף פרחו קלים ובלחם ארצח צ נחו 3) כ־וסי לרגליו הכלי =4) יעזתחר אכן לפיהם עת פנוחם לערב כבודו והם ררךם והעת מלאו כן הפגרים בנפשים נמצאו ירום רחנשיא לבבי בחזות •20 מסב הרקיע ומזררןיו בכו־ נהר ואל״אחי שתות על־אחו בשם וציצי החרם פרחו שושן ידי רוח בנן שטחו 5) רוחות נשפים בם עדי נפחו 3) זמיר לעמת נגנים פצחו עצבי ותוגתי:כצל .יברחו 7) •25 אקרא ל&דעיי לריר ע עלי כי הכתו עבר והנצו עצי חושו להקהופף בצל אמייר ועל־ רתנו ריח ערוגות נשפו כל־־עלגי העוף למינו החלי{־ 30 בי הממן ר,ממגן מחשבות Ergänzung zu Kaufmann, Die Sinne, S. BO. Beachtenswert!! ist die hier befolgte Reihenfolge: Gesicht, Gehör, Getast, Geschmack und Geruch, die mit den von Kaufmann das. S. 44 ff. angeführten Reihenfolgen nicht übereinstimmt. Ob hier Zufall oder Absicht herrscht? Zu הורהו Var. ירחו. 1) Aehnlich bei Charisi, Tachkemoni Pf. 3: כאלו הגביעים הם רקיעים וחיץ בתוכם כברקים. 2) Röthe deckt ihre Wangen. 3) So sagt MbE. in dem Ged. השמש בגביעים (Diw. ETo. 28): יליד שורק בתוכמו כרוח לחיותם והמה בקרבים. Ein Gedicht Jeh. ha־Levi׳s lautet אשישות מבלי יין כבדות והם חרש ככל חרשי אדמה ואולם מלאו יין וקלו כמו תקל גויה בנשמה (Dukes 43 .(ן נחל; Ltbl. d. Or. 1843 c. 822; Kämpf, Nichtandal. Poesie hebr. p. 236). Im Diwan Ms. (I, 187) wird ausdrücklich bemerkt, dass Jeh. ha-Levi dieses Gedicht aus dem Arabischen übersetzt hat. Daselbst findet sich auch das arab. Original, welches Geiger (Diwan des Castiliers Jeh. ha-Levi p. 125) abdruckt und welches folgenden Wortlaut hat: . >י י תקלת וגאגאת אתתנא פרגא מתא אדא מלית בצרה אלראח כפת פכאדת אן תטיד במא חלת וברא אלגסום תכף באלארואח Es ist interessant, in diesen Versen auch die Quelle MbE’s. zu entdecken und zu sehen, wie er es versteht, einen gelungenen Vers einem Dichter zu entlehnen und in seinen eigenen Gedichten zu verwerthen. 4) Ms. hat הבלי, Variante am Rande בלי, was aber contra metram. Zum Verständniss unseres Verses führt folgende Stelle aus dem Tarschisch (p. 33): קח לך מ ץ ד ק שחם ואמור העת לכרע לפני הכום מנו סהר גוו מצק שור עין שמש מפיו מוצק חבלי in unserem Verse entspricht dem מזרק des Tarschisch-Verses. 5) Auf Blumen, die der Wind im Garten ausgestreut. 6) Es duften die Beete, über die eine kühle Abendluft weht. נשפו perf. ■von צשף wehen; כשפים pl. von נשף Abenddämmerang. נפחו wie הפיחי נד Hl. 4, 16. 7) Dieser Vers ist, wie die ihm folgenden Verse bis 37, nicht