Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1896-01-01 · Heft 4 (Januar 1896) · p. Seite 152

152 Das Fragmeii ten-Targuin zam Pentateuch. getragen. In der Benemiung der Steine selbst stimmt Jonathan bereits in Exodus (28, 17—20 und 39, 10—13) zumeist, mit Onkelos überein, im Gegensatz zu Frgm.-Targ. Nur die Steine der zweiten (Reihe heissen in Exodus bei ihm, abweichend sowohl von Frgm.-Targ. wie von Onkelos, אזמרלד וספירינון וכדכודי, dagegen in Numeri 2, 10 אומורד ושבויז וסבהלרם, genau wie bei Onkelos, auch schliesst sich Jonathan in Bezug auf die vierte Reihe hier noch enger an Onkelos an als in Exodus. Noch auffälliger aber zeigt sich hier der enge Anschluss an Onkelos in Bezug־ auf die Uebersetzung derjenigen Schriftstellen, welche nach Jonathan die Inschriften der Fahnen gebildet haben. Die Inschrift der ersten Fahne war danach die Stelle in Num. 10, 35, die aber hier (Num. 2, 3) also ־wiedergegeben ist: ירןם ד׳ ויתבדרון סנאך ויטרקיון כעלי דבבך מן קדמך. Vergleicht man damit die drei Versionen zur Stelle selbst, so stimmt damit nur diejenige des Onkelos überein, welche lautet: איתגלי ד׳ ויתכדרון סנאך ויערקון בעלי דבבך מזיןדמך. Die Uebersetzung Jonathan5s aber lautet dort:איתגלי כדון מימרא דד׳ בתקוף רוגזך ויתבד־רון בעלי דבביהון דעמך ולא יהוי לסנאיהון ריגל למיקום קדמך und diejenige des Frgm.-Targ.: Dp בען מימרא דד׳ בתקוף חילך ויתבדרון בעלי דבביהון דעמך ויערקון סנאך מן קדמך• Ebenso ist die Inschrift der zweiten Fahne (Deut. 6, 4) in Num. 2, 10 genau nach Onkelos wiedergegeben, während Jonathan und Frgm.-Targ, zur Stelle nach dem Worte ישראל noch אבונן einfügen. Auch die Inschrift auf der dritten Fahne (Nun!. 10, 34) lautet hier (Num. 2, 18) so, wie sie am meisten noch der Version des Onkelos zur Stelle entspricht, obwohl die Uebersetzungen hier im Ganzen nur sehr wenig von einander abweichen. Ais Inschrift der vierten Fahne endlich wird von Jonathan Num. 10, 36 genannt, welche Stelle hier (Num. 2, 25) wiedergegeben wird durch: ובמי שרוי יימר ת רב ד׳ שדי ביקרך בגו רבבת אלפיא דישראל. Hier tritt wiederum die Uebereinstimmung mit Onkelos sehr merklich hervor, dessen Uebersetzung zur stelle lautet: ובמישרודזי אמר תוב ד׳ שרי ביקרך בגו רבב ן אלפיא דישראל; man vgl, dagegen die Uebersetzung Jonathan’s zur stelle: וכד הוה בעי למשרי...... אמר תוב כדון מימרא דד׳ ברחמך פזביא ודבר ית עמך ישראל ואשרי אינך שכינתך ביניהון ורחם יח רבוותא דבית יעקב מניין אלפיא דישראל,, sowie diejenige des Frgm.-Targ.: ,Tt .**ואמר חזור כק מימרא מן תקוף רוגזך ותוב עלן ברחמך מביא ובדיך ריבווחא ואפגי אלפיא רבני ישראל.