Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-12-01 · Heft 3 (Dezember 1895) · p. Seite 111

Jeliuda Hadassi’s Hermeneutik und Grammatik. 111 Zur Bhetorik der heiligen Schrift gehören zunächst die Kegeln 26 und 27, welche den auf den Begriffen des Allgemeinen und Besonderen sich gründenden Regeln eingereiht sind. Sie betreffen Fälle, in denen ein Theil statt des Ganzen genannt ist1), oder das Ganze statt des Theiles (die Gattung statt der Art)2). Rhetorischen Inhalts sind ferner die Regeln 54._57ל und zwar: 54. Das Gleichniss, welches in zwei Arten zerfällt: a) das wirkliche Gleichniss, in dem Existirendes mit Existirendem verglichen wird, wie z. B. Jerem. 11, 16, Israel mit einem Oelbaume3); b) das uneigentliche Gleichniss, welches Unmögliches als möglich vorstellt, wie z. B. Ps. 139, 8 ff.4). 56. Sprüche der Yorzeit, wie der in Num. 21, 27 erwähnte5). Einen solchen ״alten Spruch“ citirt David, I. Sam. 24, 14. Einen Spruch von Moses lesen wir Deut. 29, 18h, eine bildliehe Bezeichnung des Frommen] und Frevlers 6). — 66. Eine Aussage, welche nicht der Wirklichkeit gemäss ist, sondern ב) K 170 דבר המוצא הוצאת הפרט והוא כלל :ל. Beispiele: ״Sonne“, Koh. 1,3; ״Mond“, Ps. 72,7; leides statt ״Himmel“. 2) ib. דבור היוצא מוצא הכלל והוא פרט :כ. Beispiel: חי Gen, 3,20, statt ,בני אדמי“• 3) N. 172, נלמוד ממשל ממשל העקרי האמתי וממשל שאינו אמתי :כ והוא על דרך מעבר, ממשל העקרי האמהי כגון שאמר זית רענן יפה יפרי תואר קרא ה׳שמך ♦ .. ומשל זה עקר והרה וגמצא וכן הנמשל והוא ישראל. Weitere Beispiele: Jes. 5, 1 ff.; Joel 1,7: Hos. 10, 1; Deut. 32, 11; Ezech. 17, 3; Jerem. 12, 9; Ps. 92, 13. Dann, die zusammenfas sende Angabe: וכן בלל הנמשלים בכל הוון המדובר ובדברי. הנחכם ע״ה בספר שיר השירים וספר משלי וקהלת על אלדדנו ית׳ ועל ישראל עמו שכלם הויים ונמצאים יש המשל והנמשל. 4) 4 . . המשל שאינו בי אם על דרך מעבר זה הוא כגון שאמר אם אסק. Die Psalmstelle erläutert Hadassi und citirt dann Dan. 2, 22 n. Jer. 23, 24. Als weiteres Beispiel bringt er Jes. 14, 13. Dann die Öchlussbemerkung: וזה המשל יש לאין פי הנמשל יש והמשל אין כלומר לא יעשה ויהיה. Zu מעכר (= arab. מלאן) s. unten Anm. 6. 5) N. 172 ממשל הקדמוני כי מודיע דבר ההרה ונעשה בעולם בומבי :מ כגון שאמר על כן יאמרו המושלים * . . וזה המשל עך עתה בפי כל האדם שאומר פלוני כבבד. מפלוני כלומר מענהו מי שימות או שישפל וימסר ביד אויביו הוא לוקח כל רכושו וקנינו ויבנה ויכונן ממנו. 6j ובן שאמר אב הנביאים ע״ה למען ספות הרוה את הצמאה והוא הרשע עם תמים דרך. Dann folgen weitere Beispiele» die aber eigentlich zur ersten Art des in!Regel 54 behandelten משל gehören; eines der Bei* spiele, Deut. 32, 11, war auch schon dort angeführt (s. vor. S., A. 7). Die Beispiele betreffen die Bezeichnung Israels als Heerde (Num. 27, 17, Jerem. 50, 6 und 17), ferner die Vergleichung der Stämme Israels mit Thieren (Gen. 49, 9, 14, 17, 21, 27, Deut. 33, 22), mit der Schlussbemerkung: בלם כפי מעש הבח והפלאוי של דבר בזמני. Die Vergleichungen werden also als spruchartige Redensarten aufgefasst, die den thatsächliehen. Verhältnissen einer bestimmten Zeit entstammten. Weiter führt Hadassi als Beispiel an die Fabel Jothams, Richter 9, 8 ff.