Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-11-01 · Heft 2 (November 1895) · p. Seite 82

82׳ Jehuda Hadassfs Hermeneutik und Grammatik. Gelegenheit■ die Berechtigung der Vernunfter kenn tuiss und wendet I. Chr. 28, 9 an, uni daraus die Pflicht selbständigen Nachdenkens zum Zwecke der Gotteserkenntnis8 abzuleiten1). Gerade diesen Bibelvers will Jehuda Hallevi, Hadassi’s Zeitgenösse, als Belegstelle für die Pflicht, Gott auf dem “Wege der Speculation zu erkennen, nicht gelten lassen, weil diese An- Wendung des Yerses von den Karäern herrähre2). — Eine grosse Anzahl von Regeln betrifft Besonderheiten des Satzbaues, namentlich Anomalien, wie sie systematisch von Abulwalid in verschiedenen Oapiteln seines grammatischen Lehrgebäudes behandelt werden 3). Hierher gehört zunächst die Gruppe 49—51. die, wie schon erwähnt war, 4) ihren Terminus — דרך קצרה — der nennten Regel Elieser b. J. G.’s. verdankt. In der 49. Regel bringt Hadassi eine Menge von Beispielen für elliptische Ausdruckweise, welche die Ergänzung durch ein einzelnes Wort erfordert5). I!1 der 50. Regel werden Beispiele geboten, in denen zwei Wörter zu ergänzen sind0), und in der 51. Regel als von diesem lierrührend und meint, dass dieselben den karäischen Lehrern gute Dienste leisten: גלה] סעדיה הפיתומי בזה דוק דתורד ומאמריו יעזרו לבעלי כקרא משכילי כ״ע ... באמור ככה כי שורש השכל ועקד החכמה ועין המליצות שלשה מדעים מדע המראה ומדע השכל ומדע הכרחי והוסיף אלהינו ית״ש לנו עליהם גם מדע המשמע והוא ד׳. s 9 . . דע את אלהי אביך ועבדהו . . . דע והבן מדעתך יחוד אלדד אביך ועבדהו אחרי כן בתורתו הנאמנה. 2) Xusari V, 21 Ende. S. Die Bibelexegese der jüdischen Religio 11s- Philosophen, S. 107. 3) S. Luma‘ Cap. 24—33 (Rikma, Cap. 25—34). 9 S. oben S. 78. 5) n. 172. Auf.: מדרך קצרה נלמוד תופפת אחת תיבה שיש ענינים שצריך להוסיף ולפתור בם ולתקנם במליצה טובה. Beispiele Kam. 12, 6: נביאכם אני] י״י]; Exod. 34, 6: [ויקרא יי׳י [שמי, oder וי׳ [אני] י״י, oder [;ויקרא [מלאך י״י; I. Chr. 17, 5: ואהיה [מתהלך] מאהל; ib. [וממשכן [אל משכן; Ruth 3,15: [שש [סאיוח oder [שש [קבים; Esther 5, 1; בגד] מלכות]; Gen. 24, 22: עשרה שקלי] זהב]; Jes. 5, 9: [באזני [דבר; Exod. 15, 27: עצי] תמרים]; Ps. 42, 1: כאיל [נפשו] תערוג; II. Sam. 13, 39: ותכל [נפש] דוד; I. Sam. 24, 11: ותחם נפשו, עינו] עליך]; Prov. 15, 22: עצה] תקום]; I- Sam. 16, 20: משא] חמור]; Habak. 1,16: שה] בריאה]; II. Chron. 30, 18: nach בעד erg. die Namen der Personen; Gen. 48, 1: ויאמר [פלוני] ליוסף; I. Sam. 24, 11: [;ואמר [פלוני להרגך; Amos 6, 6: [במזרקי [כפף, זהב; Ps. 74,19: [לחית [השדה; Ps. 73,10: מי [גביע] מלא; Hoh. 7, 10: nach כיין erg. den Namen eines Landes, etwa חלבון; Jes. 15, 1: nach בליל erg. die Bezeichnung eines Tages; Ps. 73, 15; [כמו [אלה. — Als לשון מקוצר ומקוטע bezeichnet die 65. Regel, 172 ג, die־ selbe Art der Ellipse und bringt folgende Beispiele: II. Sam. 24. 9 [[עדת 1;ישראל, Sam. 16, 20 und II. Chr. 30, 18 wie in Regel 49, ausserdem die Fälle des קרי ולא כתיב: Richter 20, 13 und II Sam. 8, 3. 6) ib. Buchst.מעבין קוצר בלמוד יתוספת שתי תיבות :ר ׳. Beispiele: II. Chi. 34, 22, וילך חלקיה ואשר [שלח אותו] המלך: Richter 17, 2, לקחתיו ואשיבגו לך]].