Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 12 · p. Seite 558

558 Cliajjim!נ. Mose Kateenellenbogen. יום ויום באים השונאים הריקים והמושקוביטר ומסביבים את העיר והשר ואנשי העיר אינם מניחים לצאת מן העיר בעבור החוב שחייבים להם, ובתוך המצור והמצוק הנ״ל למהר״ר חיים רופא הנ״ל יצ״ו אמו, וג׳ אחים, וגי אחיות, וק־זבים אחרים וכל פדיונם מוטל עליו כי אין להם גואל וקרוב ממנו ובו׳ בק״ק לבוב החותמים יום ג׳ ד׳ אדר תט״ז לפ״ק, נאם הטרוד יהושע הנקרא העשיל בן הגאון מהר״ר יעקב וצ״ל אב״ד מק״ק לוב״לין. יקותיאל ולמן ר׳ אריוש מלבוב . ונאם יוחנן ברוך בכמהר״ר שמחה רופא זצ״ל . המרחם ירוחם ואין להאריך לורו במצוה רבה וו הצעי׳ שמואל מילדולא רופא, חותם פה מנטובא ס׳ את בריתי שלו׳ תי״ו לפ״ק . כל שהוא עיקר, באיש חיל מעלת הרופא הוה, ועמו טפי״לה דתלו ביה טפלי טובא, מברך אדם על העיקר, ויפריש מממונו ויקח את ברכתו ונדבתו, ככל אשר ידבנו לבו לתת לו, כי הוא מקיים ימצא חיי״ם צדקה וכבוד כרדוף צדקה וחסד לעת השתא, דאתוון דדין כאתוון דדין, החכם במוהר״ר חיים הרופא נר״ו ממשפחת קצ״נאלי׳בוגן קמתי ועמדתי לקראת ה׳ בנבורים כי כן צוה לי אח״י בריעות, ורא״ש בחכמה ובמנין,: דאזיל וומיר מילי דלא הניין, הצעי׳ אברהם יוסף שלום בכמה״ר מרדכי גראציאנו וצו״ל, פה מודינא שנת תי״ו לפ״ק, ם׳ אלה מסעי בני ישראל : חתימה מקבוץ ויניציאה וחתימתי אי״ג כל דמפיק ודא מפסיק לרחיק ואתי מרחיק ומה גם לאיש גדול ונכבד כזה יקרא אל אלוה ויענהו, כי לאו כל שעתא ושעתא מתרחיש נשא(0 ונעלה בר אכהן ובר אוריין כמוהו, לכן קומו השרים משכ״ו וקחו לכם זכות מעשה רב אשר הקרה ה׳ לפניכם, להיות ל״ו לעור, ול״ו להועיל בכל עוז, ובמנה ראויה להתכבד, כי ראוי ומוחזק הוא לכל דבר שבקדושה תורה וגדולת מעשים בו נועדו חבר״ו יחדיו - נאם הצעיר משה בכד,״ר מרדכי זכות ולה״ה . אוקירו לאסיא דין דשני טובא, עד דלא תצטרכו ליה מבר נש דמחיתו מעוטה וחרפתו מרובה וזהו שאמרו מלח ממון חסר ואמרי לה חסד, אשרי איש ירא את ה׳ הנ״ל, ואשרי יולדתו, שבא לכאן ותלמודו בידו כי הציל נפשו מעבור בשלח, ועניים האומללים מחוק מהם יפתחו שערים ויבאו במלון מ׳ כת״ר ותנו לו מפרי ידיו, ויהי ח״ן ד׳ עמכם וימלא שפע אסמיכם, ארם : כדדכי איש בער לא ידע חיתא דקצרי, דלא אסר ולא שרי, הצעיר אברהם יוסף שלמה בכמה״ר מרדכי גראציאנו וצו״ל פה מודינ״א בם׳ החלצו מאתכם אנשים לצ״בא שגת תי״ו לפ״יו I אם כל האדם כותב ומרבה לספר בשבחן של בריות, הלא זה הוא דבר מדיני בטבע לכל בעל שכל, ק״ו בנו של ק״ו, אל המחריב יותר כפי ערכו ואיכותו עדי פי איש ישמיע קול תהלתו, וכבוד והדר יעטרוהו, כזאת וכזאת בחכם לבב ואמיץ כח, וע״כ האיש הלוה ההולך לפני הדרת יקרת מעכ״ת רבו עליו ריעים ואהובים לחכמה בעדי ראייה לדבריו, איה מקום כבודו, בקהלות הקדש אחינו שבפולונייא