Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 12 · p. Seite 557

Cliajjim b. Mose Katzenellenbogen. 557 gefangenen und von Ort zu Ort geschleppten polnischen Glanbensbrüder zu sammeln. Das hinderte aber nicht, dass auch Einzelne, welche die Schicksalswoge aufgehoben und an die gastlichen Gestade des von so grausamen Verfolgungen verschonten Landes getragen hatte, eine menschenfreundliche Aufnahme fanden. Samuel Meid01a von Mantua sehen wir zuerst seinen Namen theilnehmend und weiter empfehlend auf den Brief des Unterstützung Verlangenden setzen. Abraham Josef Salomo Graziano selber empfiehlt ihn zweimal mit warmen Worten. Mose Zacut, damals in Venedig, der warme Freund Polens, der auf dessen Talmudscliulen den Grund seiner Gelehrsamkeit gelegt hatte1). Nicht jeden Augenblick, wie er in seinem von geistvollen Wortspielen und überraschenden Um־ Wendungen bekannter rabbinischer Sätze schillernden Sprache sagt, ereignet sich solch ein Wunder an Unterstützungswürdigkeit, wie dieser ansehnliche durch Abstammung und Eigenwerth gleich ausgezeichnete Mann sie darstellt. Abraham Ortona, der Rabbiner von Verona, auf den Blättern des jüdisehen Schriftthums dauernd eingezeichnet, schliesst den Reigen der preisenden Stimmen, deren vereinigtem Einflüsse es sicher auch gelungen ist. den so uugewöhlich warm empfohlenen Mann an das Ziel seiner von Seelenangst um die in Haft gehaltene Familie beflügelten Wünsche gelangen zu lassen. ב״ד, ממלכת כהנים, נוי קדוש שומר אמונים, היושבים על גרם המעלות וכר אותותינו אלה יאירו ויזהירו מוהר טוהר הרקיע מול הדרת רוממות תפארת מעלתכם לעורר כ״ת בהתעוררות נמרץ בעסק מצוה רבה כי הנה מועף ביעף אלינו איש חיל רב פעלים האלוף המרומם והתורני הקדוש כמוהר״ר חיים רופא בן הגאון מהר״ר משה רופא וצ״ל ממשפחת קצינאלין בוגיץ ותארוהו בתוארי׳ אלו לפי שקדש שם שמים ברבי׳ יען היה בהריגה חדשה בערב סוכות שנת תי״ו בק״ק לובלין עיר ואם בישראל שהרגו כמה וכמה אלפי׳ מישראל, מהם נהרגו, ומהם נשחטו, ומהם נשרפו יחד אבות ובני׳ ובנות, וזה הנכבד הקדוש כמוהר״ר חיים היד, בתוך ההפיכה, והיה עשיר גדול כאשר שמענו וראינו ונזלו ממנו כל הנמצא לו, והוא ויתר הפליטה שנשארו בעיר ההיא היו רוצים הפוחוים והריקים להרוג אותם ונתנו להם ומן רק שש שעות עד שיתנו ממון בעדם ואם לא יתנו או יוציאום למקום ששוחטים הבהמות, וישחטום, וה׳ נתן חן ורחמים כלב שר המקום והעם אשר בעיר ומאשטץ רחוק מלובלין ח׳ פרסאות, ונתנו בעדם עשרים אלף רימליש והוליכום בעיר ומאשטץ, ועכשיו הם שם במצור ובמצוק, ובבל ג) S. Monatsschrift 39, 43 n. 2.