Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 12 · p. Seite 550

550 Ein Beitrag zur Litteratur des Kitus von Jemen. יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי . ותגמע האתין אלכלמתין אלאכרתין בי נכס ואחד לא אבה ובעד דלך תקול יבמי וימלון עליה הו אן יקול והו קאים לא חפצתי לקחתה ויקולו להא בעד דלך אגלסי ואכלעי נעלה פתגלם ותחל אלסיור ולא תתי בקדמה תם תנבד אלנעל בידהא מן גהת אלכעב פתכלעהא ותרמי בהא ובעד תלך תסתקים ותבאק [:lies ותבוק] בין ידיה וינצרון אליהא אלחכאם חתי יתביין להם אלבואק יצהר מן פמהא עלי אלארץ ויבצרוה בין ידי אליבם והו קאים תם ימלון עליהא אן תקול ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקי־־א שמו בישראל בית חלוץ הנעל והמא כלאהמא עלי האל אלקיאם ויגיבו אלחאצרין בעדהא חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל ג׳ מראו־ . ובעד דלך יגרד לאליבמה תתזווג במן שאת . תם יכתבו להא אלכמסה או ג׳ מנחם מחצר מא וצפנא יסמא גט חליצה . והדה נסכתה ביום פל׳ במקום פל׳!) אנחנא דייני דמקצתנא חתימין לתתא במותב תלתה [:lies תלתא] כחדא הוינא יתבין בבי דינא וסליקת קדמנא לבי דינא2) פלונית בת פל׳ ארמלת פלוני ובן אמרת לנא הוו ידעי דאנא נסיבנא לפל׳ בן פל' וההוא פל' בן פל׳ בעלי מית וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובר וברת ירית3) ומחסין ומוקים שמא בישראל לא שבק, והדין פל׳ בן פלי אחוהי4) מאבוהי דהחוא פל, בעלי מותנא הואל1•) ועליה אמיר מן אוריתא ליבמותי כען אתון רבנן אימרו ליה אי צבי ליבמא יתי ייבם ואי לא יטלע לי קדמיכון רגליה דימינא ואשרי סיניה מעל רנלוהי וארוק באנפוהי ואשתמודענוהי להדין פלי דהוא אחוהי דפל׳ מן אבוהי ואמרנא ליה«) אי צביח ליבמא יתה יבם ואי לא אטלע לה קדמנא רגלך דימינא ותשרי פינך מעל רגלך ותירוק באנפך ואעני ואמר לית אנא צבי ליבמא יתה ומראמר כין(!) קדמנא אקרינא ית פלוני דא מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי וקרת לא אבה בניבימה אתת כה־כין(!) דאמרו דכירין לטבל) ותוב אקרינא יתיה לא חפצתי לקחתה ואטלע לה קדמנא רגליה דימינא ושרת מיניה מעל תליה ורקת באנפוהי רוקא דאתחוי לנא מפומא על ארעא ותוב אקרינא לפלונית (Hilch. Jibbum IV) niedergelegten Normen. Vgl. auch Schulch. Ar. Eben ha־Eser, § 169. ג) In Maim. Hilch. Jibbum IV § 30, dem die Eormel folgt, ist noch Monat, Jahr, Weltära und seleuc. Aera angegeben. 2) Fehlt im Texte Maimuni’s. In den folgenden Zeilen jedoch ist bei Maimuni eine vollere Form, s. genau daselbst. 3) So auch bei Maim., s. jedoch oben Nr. IV, S. 546, Anmerk. 5. 4) Bei Maimuni heisst es: והדין פלובי אחור,י חזו ליבומי יתי כען ורבנן אמרו ליה אי צב; ליבומי כר. 5) Dies kommt bei Maimuni etwas weiter unten vor, u. z. wie folgt; ואשתמודסנוהי לפל׳ דנא דאחוהי דפל׳ מיתכא מאבוהי הוא. G) Bei Maimuni steht לי, soll aber heissen wie in unserem Ms. ליה. 7) Dieser Zusatz ist hier nicht im Platze und fehlt auch bei Maimuni.