Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 12 · p. Seite 534

534 Religiöse Beziehungen der Semiten za ihren!Nachbarn. ist, eine Sonderstellung einnimmt, die sich wohl aus früheren Verhältnissen herleitet1). 1) Ygl. Strabo (2. Kasaubon. Ausg.) S. 760 — nab. (Z. 17, 640) מיש vgl. hebr. מושי und משה (Vgl. Wellh., gent. jud.; Ber. d. Wien. Ak. d. Wiss. 1873. Z. 1871 S. 135, Dunker Gesch. 1, 4011). Nöldeke Z. 42, 488 (vgl. Esr. 6, 18 .2 .ספר משד. Ch. 25, 4. 17, 9 ספר תורת משה Dan. 8, 16. Esr. 7, 6). — Z. 40, 167*); nab. (Z. 17 a. a. 0) מריו ,מתן vgl. hebr. מרים (vgl. אבים für אביה); nab. (Z. a. a. 0.) ארא hebr. ארא 1. Ch. 7, 38 1 ארן. Mos. 36, 28; nab הבו (Eut. nab. J. 35), hebr. חבב phön. חב (? Levy, Siegel 27), sab. אבחבם; über d. sab. n. pr. s. Rev. (= Revue des Etudes juives) 80 (Derenbourg), Z. 37 (Müller) u. dsslb. ״Burgen״, nab. יתרי (Z. 17 a. a. 0. vgl. Rev. 9, 13), hebr. ״ יתרוinterpres“ Z. 27, 312 ״der Grosse״ Bäthgen a. a. 0. 156. — Ewald Gesch. II, 33 7 und 583. Ri 1, 16 vgl. 4, 11. — יתר auch Schwager Dawids; nab. רעו (Z. 17 1. c.) in רעו — אלה vgl. hebr. רצואל? =) רעואל vgl. palm. אלרצו u. a.; nab. Z. 17 קרחה, hebr. קרח, idum. und lewit.; nab. ib. עמרן ,עמרו, hebr. עמרם (wie מרים); nab. בקו ib., hebr.^ בקבק ,בקי (Wellhausen Broleg. 230 meint, diese Namen seien von den Hierodulen auf die Lewiten übertragen worden?); nab. אדו in אדו־־אלי vgl. lew. אדו; nab. חרשו ,חרישו ,חריש z. 17 vgl. hebr. חרש ,חרשא, palmyr. Vogüe 20: חרשא; nab. אומרו hebr. אטר Esr. Neh. Ausserdem finden sich im Nabatäiscben die Levitennamen ,ארא כמהם ,בכרו (Kt. 2 (כמוהם. Sam. 19, 38, Jer. 4, 17. חלב (cf. פלת ,(אחלב (Num. cf.? Levy Siegel 8 aram. אשר ,אסא ,(פלתחרן; neben כמהם (vgl.? arab. Z. 41 עבדמהן) findet sich auffallenderweise auch der ברזלי (aus Gile*'ad 2. Sam. 19 Gad; in der nab. Form פרצילי Z. 17); ferner die n. pr. דידה" (nab. בראיה ,(דידו (nab. ברק ,(ברא (nab. יגאל ,(ברקו (Num. und Chrom, nab. גמלי ,(גאליו (Num., nab. 1) גרמי ,(גמלו. Chrom, nab. דבורה ,(גרימא ,גרמא ,כרם (Z. 17; in Ephraim), דברי (Levit. sab. n. 1. דברת; nah. z. 17), שלמה ,צדק ,ערד ,עמל ,עלמת ,(אבי־) עלבון ,חשופה (cf. ,שלמון שלמי ,שלם, arab. זכור ,שלימאן (Num.. vgl. הלק ,חלדה ,(וכוי (cf. phön. מלכחלק , חלצבעל , אשמנחלק). Auffallend sind auch die Lewitennamen: חכדד Esr. 3, 9 בסי (Vgl.? בעשא [so nach vielen Codices; vgl. K B=keilinschriftl. Biblioth. Salmanu-asaru II 173: Ba’sa, Sohn des Ruhubi] Baaaa, vgl.? בעשיה aus מעשייה; babylon. n. pr. Ba־si־ia bei Peiser, babyl. Yerträge LYI, 23, LXXVI, 9 oder ägypt. n. pr. v. [vgl. Parthey, äg. Personennamen] Besä und Penbesa von dem ursprgl. arabischen Dämon Bes(a) benannt [vgl. zwei Bilder in E. Meyer, Gesch. Aegypt. 236 cf. 136, 274; auf Münzen, seine Statuette in Museen zu Berlin, Trient u. a.] LXX zu Esra 2, 49 Bao'i vgl, BaiffßaGL Ort in der Wüste(!) 1. B. d. Macc. 9, 62. 64. Vielleicht sind alle drei Namen auf arabischen Ursprung zurückzuführen), סיסרא ,מעוכים (vgl. den Namen des Feldherrn Jabins (? cf. CJS. aram. ססראל], andere kanaAnäische n. pr. sind u. a.: ירמות ,פראם ,דביר ,ארבי und בזק ,לביש ,יובב ,יבין ,יפיע ,ירושלם [Rev. de 1’hist. des rei. 1881 3,180 ״Gott des Blitzes und der Sonne״ vgl. Barku KAT2 und Ramän] ,ארבע עגלון ,ברע ,רחב ,ברשע ,גזר ,הירם ,הוהם u. a,), ידיה ,י־דותון (vgl. aram. K (Kujundschikgall., nach einer privaten Mittheilung des Herrn Privatdoc. Dr. Peiser-Königsberg) 358, 11 Ja־da־ilu) u. a. Von Patriarchennamen finden sich im Nabatäischen: קינן;קין (== nab. קינן Z. 17, 640 fg.), ,נח יבל, Sohn des Lamech (vgl. יובל dsgl. u. עדה seine Frau, vgl. nab. עדין ,אדו u. ä.), יעלם, Sohn Esaus. Ygl. ferner: חפכי (vgl. עלי) cf. חמן himj. Rev. 1880 p. 58 חפכם n. pr. von Königen; חסה vgl. himj. חסי (n. u. in A-ser), יעל (Frau des Keniters(!), חבר vgl. חברו nab. Z. 17 1. c. sab.