Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 10 · p. Seite 437

Der Midrasch. Bereschit rabba. 437 307) זרוק הוטרה לאוירהק ועל עיקרה הוא קאים, ebenso Ar. {זרוק חוטרא לאוירא ועל עיקריה קאים (325 111 ,זרק; Agg. (6) זרוק חוטרא לארעא ועל עיקרא נפיק. Parascha LXXXYII2). 308) בערביא צווחין למינוקא») פנטי, Ar. {פתיא, vi 464) לינוקא פתיא ס״א פנטי; Agg. (1) למינוקא פתיא. 309) בייכהק היא וטעייה, ebenso Ar. (בייכה (55 11 ,בייבה היא וטעיה; Agg. שנשיא וטעיא. 310) הנא») טבא נהשא טבא, ebenso Ar. (אסטרולוג, I 176); Agg. (4)הנה טבא וכו׳. 311.) אנונה») .1 ,אמנה, Ar. (1 150) אנונא; Agg. (10) פרנסה. Parascha LXXXV11I. זבוב נמצא לשר המשקים בפוט־רין שלו ולשר האופים (312!) Auch JE02 * 4 לאררא, K1 0! ועל עיקרא הרד, קאים 02;אאוירא, E ועל עקריה ד״וא קאים, J אעיקרא קאי!0 ,על עיקריה קאי, E1אעיקר׳ קאים ־, vgl. auch Agg. cap. 53 Ende. 2) Ueber den Beginn einer Parascha in B. r. zu Gen. 39,7 vgl. Theodor, Die Midraschim zum Pentateuch etc., Mschr. Jg. 34, 8. 462, Machsor Vitry S. 660 und מנחת שי zu Gen. 39,7. 3) J למיכיקא פתיא. J Spr. § 940 לינוקא, P במערבא (!) .. לינוקא פתיא. — Das. fehlt ומתמן נתגלגלה ירידתן למצרים der Agg. in A wie in PEJ u. J Spr., vgl. מ״כ. 4) E בכייה היא וטעייה, B1 בכייה . . טעיתא, J בוכה . . וטעיתה und Spr. ביכה . . וטע־תא, P בבייא (?) היא ומטעיא, vgl. Koh. — Das. ist in den Agg. (3) ein ganzes Stück ausgefallen, von welchem nur die Namen noch gebliehen sind, und das nach cap. 84 (7) zu ergänzen ist. In Warschau und Wilna beginnt auch No. 3 fälschlich mit ותשא אשת אדוניו, welcher Yerstheil den Schluss von No 2 bildet, als Beleg für דה יוםףו• Durch Nichtbeachtung der Diction, Yerse ohne שנאמר anzuführen (s. ob. Jalirg. 37, S. 173) sind in diesen Agg. besonders die ProÖmien fehlerhaft abgetheilt, wodurch ein rechter Schluss für dieselben öfters zu fehlen scheint; hier liest auch P ישנ׳ ותשא ו: ף und in A ist שב׳ überschrieben. Y011 dem Proöm über Hiob 34 10,11 hat P לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול ומהו אומנתו של הקידה כי פועל אדם ישלם לו וכאורח איש ימצאנו ויבא יוסף את דכתם רעה ר״מ אומר השודץ הן על אבה וכו׳ כד׳ בפי פ״ד, E לכן ♦ . שמעו לי מהו אומנותו.♦ ימציאנו ר׳ מאיר אט׳ חשודים הם בדך על אבר מן החי וכו׳ כמו שמפורש לעיל בהחלת הפרשה הזאת, RT וכאירח ♦ . ימציאנו הוא אמר נושאין עידהן בבנות הארק לפיכך ותשא אשת אדוניו ויבא יוסף את רבתם רעה וגומ׳ וכולא ענייכא כדלעיל. Das Proöin muss schon in alter Zeit gekürzt gewesen sein, da es selbst in A defect vorliegt: לכן ... מרשע ומד״וא אומנתו . . ימציאנו ר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ שמעון; die Namen sind durchstächen und überschrieben לפי שאמר חולין עיניהן . . לפיכך ותשא . . אדוניו. Auch in j Hiob 4§ 920 so defect לכן.. מרשע ומה היא אומנותו כי.. לו רבי מאיר .. ורבי שמעון, vgl. מ״כ u. .א״א ף FBA הא טב נחשא טם, J .הא טב נהשא ף Ebenso P אנונה, J אנונא, R1 אינונא, E אינינה; dagegen haben auch LO1 O2 פרנסה wie die Agg., vgl. ob. No. 195, Inm. und auch Agg. cap. 47 (4).