Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 39 (1894-1895)
- Issue
- Heft 9
- Article
- Kritische Bemerkungen zu Munk's Ausgabe des Dalalat AlHairin
- Date
- 1895-01-01
- Page
- Seite 401 (sequence 3)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 77% known words query
- IRI
…/2829132-2829668-2829678-2879258--26495-2879292- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
Das talmudisehe Lexikon יחוס־ תנאים ואמוראים. 401 der Bruder Meir’s war1). Die Wahrscheinlichkeit spricht also für Jehuda. Folgende Beweise werden seine Autorschaft ausser jeden Zweifel stellen. Wir wissen, dass der Yerfasser des Lexikons ein Werk über die Formeln der Benedictioneii verfasst hat, in welchem er die Fälle definirte, in welchen על lind in welchen ל gebraucht werden muss. Nun citirt Eleasar eine aus diesem Werke herrührende Stelle und giebt als Urheber derselben seinen Lehrer Jehuda b. Kalonymos aus Speier an. Rokeach § 363 lautet nämlich: רבינו יב״ק בר מאיר. לרב דאמר כל ברכה שאין בה הוכרת השם אינה ברכה ... הילכך כל ברכה שמאריך בה צריך לפתוח ולסיים בברוך ... בכל הברכות שהן הודאות להקב״ה יש בהן הוכרת שם ומלכות אכל בתפילת י״ה...ברכהטלהכל ברכה שהיא הוראה להקב״ה כגון המצות וכשרףמה גומרת לעשייתו ואינו מחוייב בה עד שתורמן לו והרשות בידו לפטור עצמו ממנה ואין משך למצוותה וכשעשאה כבר נגמרה קבעו בברכתה על, או אם המצוד, מוטלת עליו על כרתו ובפעם אחת נתקיימה מטבע שלה [על] על נטילת ידים ... על הטבילה... על השחיטה .. . כל שיש משך למצותה וצריך עוד לקיימה, מטבוע שלה בלמד, להכניסו בבריתו של אברהם אבינו שכל שעה חייב לחנכו במצות ׳והיא הודאה להקב״ה שויכהו בבן לעסוק בדברי תורה ... הל הברכות שטבעו חכמים בעל אם אמרו בלמד יצא... אבל אותם שהם בל׳ אעפ״י שקיים קצת לא גמר הכל ועוד עתיד לקיים אי אפשר לברך אלא בלאו (בלמ״ד .1) דהוא להבא תפילין (lies:ןוריב׳יא כתב] וכל מצוד, שאיפשר(שאי אפשר ע״י אחר כגון וטלית ודומיהן בל׳ מדקאמר לשחוט (להניח .1) לא מגיא בלאו איהו אלא שאי אפשר לחלק בכולן, שהרי נר חנוכה על ידי אחר [ומברכין בלמ״דן, נטילת ידים ולולב לעצמו ן־וכוברכין בעל], וכל כיוצא בהן הרבה לה פי׳ רבינו יב״ק משפירא איוו בל׳ ואיוו בעל, וקיבלתי מרבי רי״ח כל הברכות ... Die Definition ist im Sinne des R. Jacob Tarn (ספל הישר, § 259) gegeben, die am Schlüsse angeführte und widerlegte Ansicht ist die des Isaac b. Ascher ha-Levi des Aelteren2). Es ist nicht daran zu zweifeln, dass die Erörterung dem Werke des Verfassers des Lexikons entnommen ist, welches auch Jesaja de Trani Vorgelegen hat3). Eleasar bezeugt, dass Mordechai Baba batra GIB) Eleasar Rokeach nennt ihn auch מור־ הגדול המשה קונטרסים) הריבד״לן, S. 35h). 0 Kokeach § 360 הורה ר׳ מאיר אחיין של רבנו יב״ק, vgl. auch § 381. -) Ascher b. Jechiel zu Pessachlm 7b: וריב״א היה מחלק המצור דאפשר לעשות ע״י שליח מברך על אבל מצוד, שהוא בעצמו צריך לעשותה צריך לבר־ך בלמ״ד וזו היא קצת סברת הש״ם דלמול משמע דלא ם:י הלאו איהו מהיל . . ♦ 0 8. עוד ראיתי לאחד שחיבר ספר על שבע (מטבע .1) :61 § המכריע הברכות וחילק אנה צריך לברך על המעשה והרבה דברים על כל ברכה וברכה, Uonatssclirift. 39. Jahrgang. 26