Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 8 · p. Seite 355

Nathanael Trabot über die Gebete in der Composition. 355 der Orgel, die, ־wie er sagt, den Unwissenden als anstössig und religionsgesetzlich, bedenklich erscheint, Nichts einzuwenden hatנ). Die Kämpfe nicht ahnend, die einst an dieses Instrument sich knüpfen sollten, hat in der That auch eine jüdische Hand einer monumentalen Machsorhandschrift meiner Sammlung die Zeichnung der Orgel in Farben einverleibt. Der Künstler hat das Gebet 2אוחילה) mit seiner Inbrunst nicht besser zu illustriren gewusst als durch die Orgel, von der unter der Be- Führung der Menschenhand, die sie spielt, der Preis der All־ macht aufsteigt. פסק שני אשר פסק ושלח הגאון כמוהרר נתנאל בכהר בנימן .טרבוט זצ׳יל קרובי ומ״ו למהר״ר שמואל נורצי יצו היושב להווה בעיר מינינאליא . עד כפילת הרבה מלות בחכמת השיר והמופיקא כאשר נוהגים הבחורים ההם מסיכיגאליא לשורר ובפרט הח״ר מרדכי בכ״ר משה מלרוקה יצו אחי השני ואם הוא טעות לכפול המלות או לאו אם יש חלוק על הכפילה הגל בין מלה למלה משום אחדות שמק ית׳ רתע׳ הדרו שנת תו לפ״ק״ ליצירה מהאלף הששי . וסימניך אשקה שכתב הגאון מ״ו טרבוט הנל בב׳ שלו בסוף הפסק הלו ועיין בפסקי ממני הצעיר אג שכתבתי גם כן על וה . והגאון הנ״ל כתב אגרת אהת לר׳ משה מטריצי ג״כ וע״ד השאלה הואת כתב ג״ב מהרר שמואל ק־רקוס זצ״ל מסיניגאליא למע הגאון טרבוט הנ״ל זצ״ל ונכתב בוה פסק אחר י והוא הפסק הראשון מוה — פרח ושושן: קנקן ישן: קרובי הנעלה שלו׳ רב לאוהבי תורתך מגלה נקראת, בבית מדרשי, ודכא רמיוא אופן השירה רנגון המוסיקה אשר עליה נאמרו דברים הרבה המרבים הבל לפי דבריך וכי לא סיימו קמא גופא דעובדא היכי הוה, ואם האמת כן הוא, מה לך כי נועקת שאם לא התרים התלמיד הותיק נגד הקהל ונגד מעלת המורה אינו צריך כפרה. דבמקום שאין פשע קרבן מאי שיאשיה, הבא, והאלקים כי לא היה דעתי לדבר תועה נגד המומרים בנגוני המוסיקה באשר בכל הגלילות שעברתי נוהגים לשורר ולומר לכבוד אלקינו, בחגים ובמועדים,"רק על כפילת המלות המורים קצרן ופרוד ח״ו כמו במלת כתר . ומלת שמע, וזולתם . אבל לכפול איוו תיבה, או פסוק פעמים או ג׳ לא דברתי ולא עלתה על לבי לאסור . רק במקום דאיפשר לתת פתח לרדות את המינים ועמי הארץ שיאמרו מה המנהג הזה ומה טעם יש בו, ולא ראינו ולא שמענו להזכיר שמו של הקבר, כמה פעמים כשיחת הילדים ובדמסיק תלמודא דתם3) אמת אמת תפסיד, להאי . ובתב המאור הגדול מורי דודי במוהדר יחיאל טראבוטו בתשובה, שמאד מאד יש לאדם ליזהר שלא לחדש־ 1) Jona a. a. 0. 116. 2) Zunz, Litteraturgeschichte 23. 3) Beraclioth f. 14 b. 23*