Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 8 · p. Seite 356

356 Nathanael Trabet über die Qebete in der Composition. מנהגים או דבר שאיפשר שיפול בו מחלוקת, ויחלקו הקהל אגודות אגודות, וקא עברי על לא תתגודדו, בספ״ק דיבמות!). והגם שיהא מותר מן הדין . כל עוד שידמה בעיניהם שהתיר את האסור, אין ראוי לעשותו, כי היכי דלא ליתו לאנצויי, והאריך להביא ראיות בדבר הוה. והכי איתא בפרק תוליף) גבי כשותא בכרמא ובני בשכיר מפני שאינן בני תורה . ועל וה היה דוה לבי שמעולם לא שמעתי מקק שלך, ישמרהו השומר אמת לעולם שיהיה ביניהם שום שנאה ותחרות רק שלו׳ ואמת כל ימיהם. ואת השבתי למשפט לשים שלום בין התלמידים, באשר כתב אלי הנעלה מטריצי בשם הקקי. ושלחו אותי חנא וחסדא באופן(ידידי החביב) עם החכם החבר תלמידך מלרוקה אין לך מקום להרבות דברים וחתימות הרבנים מויניציאה וגם חכמי פיסארו נוחי נפש וגם החיים עדנה ישמרם האל כאלו עיני סמוייות ולא ראיתי ספרי הר׳ שלמה מהאדומים שנדפסו דלאו רבותא למיחשב גברי שאינו ענין לנדון שלנו ולא דמי ליה אפילו כאובלא לגנא כי גם אני מודה ובא שיכולים לכפול המלות פעמים ושלש כל היכא שאינם מלות כתר הרומז לכתר עליון ומלת שמע והזכרת ה כמה פעמים ללא צורך תראה לעם דאיכא כמה רשויות חלילה ואם במזמור הבו לה בני אלים שמוכירין פסוק אחד פעמים שלש אין כאן שום חשש מאחר שמומרים כל הפסוק ההוא ב או ג פעמים הוא לתקון הננון בדרכי המוסיקה, אבל להזכיר תיבה דאיפשר דנפיק מינה חורבא, אחוינא ומהוינא לאסור . ולא שמעתי לעולם לא החכם מן האדומים וסיעתו וגם הכבודה אשתי תנצבה מרת יודיטה שהיתה חכמה גדולה ומשכלת בכינור ועוגב ומומרת במוסיקא קדושת כתר ומעולם לא שנו התיבה רק פעם א׳. אבל בפסוקי המזמורים עשו כנראה בעיניהם. ועתה אשיב לכ״ת טל אשר הארכתי בשבחו של עובד זה דאיהו יאי וגולתיה יאי3) שהוא נאה דורש ונאה מקים . ירבו כמותו בישראל ■י ולא באתי במכתבי רק לבכות המריבות ושלא יעשו הקהל אגודות אגודות חבורות חבורות . ועל דבר מעשה האלוף קורקום נרו שלפי דבריך חזר בו אתמהא, שמעיקרא הרשה ואח״ב גער במומרים לא ידענא טעמא מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר, אם לא שנאמר שיטתו היה למנוע המוסיקה בעבור לצנות ואם ראה שפשט צרעת המחלוקת היה לו לחוש לדבריך שכל המכבה הרי זה משובח . ואילו הייתי יודע דבר זה הייתי כותב עליו שיש ליזהר לרב מארי דאתרא שלא יעשה תורתו פלסתר והדריינא כי - בדבר מועט בזה לשנים קדמוניות גרם למעלת בני פואה מסרייו שהפסידו וירדו לטמיון יותר מק אלף פקודי זהב בעוונות וכמו כן אירע לשנים עברו על דבר המקום מרוויגו וכתב הגאון מורי דודי זל שהרבה יש ליזהר לחכם המורה צדק להיות מתון בדבריו ובצרכיו שלא יתן יד 1) Jeb. f. 13 b. 2) Sabb. f. 139 a. 3) Baba b. f. lila.