Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 7 · p. Seite 290

290 Der Midrasch Bereschit rabba. 197) ולוט היה ארכיקריטים שלהם, ebeDSO Ar. (קרטיס, vn 196)ולוט .. ארכי קריטים שלהן; Agg. לוט היה ארבי הדיינים שבכולן. 198) כמן!)(כמין.1) דקרנין םלקין וטנהרין לעלמא, Ar. (דקרן, 111 131) כמין הריף) ׳דקרנין וכו׳; Agg. (10) כמין תרתין קרנין תהור3) סלקין ממדינחא ומנהרין וכו•. 199) (1.פטרונין אחד בן מדינה*) ואחד3) עירנו (לידני, ebenso Ar.(ערן, vi 270); Agg. (12)פיטרונין אחד עורוני») ואחד מן המדינה. Parascha LII. בשטותןל) השיבן שבת אב מותרת להן ובת אם אסורה (200 כשיטתן השיבן שבת אב מותרת להם (154 ,אח).Ar ,לפיכך כמנהגן בשיטתן Agg. (11) nur;ובת אם אינה מותרת לפיכך השיבן כמנהגן .השיבן למה שבעה דינרין מפני?) שהיא מתחייבת לו שבע מלאכות (201 טוחנת ואופה ומכבסת ומבשלת ומניקה את בנה ומצעת את המיטה ועושה בצמר לפיכך עושה לו כן המורד על אשתו... למה ג׳ דינרין (15 vm ,שבע) .Ar ,מפני שהוא חייב») לה שארה כסותה ועונתה למה ז׳.. מתחייבת לעשות ו׳.. מכבסת... ומצעת המטה וטווה וכן (12) .Agg;המוריד ... למה ג׳ מפני שהוא חייב לה ג׳ שארה וכו׳ ולמה שבעה דינרין כנגד שבעה מלאכות שהאשה עושה לבעלה .. ואופה, ומבשלת, ומכבסת, ומיניקה .. ומצעת לו את המטה, ועושה בצמר, לפיכך שבעה, וכן המורד... למה שלשה כנגד שלשה דברים .שהוא מתחייב לה שאר כסות ועונה Parascha TjT~V" 202)שחרב 0*) מקומה של סדום, ebenso Ar. קלח, vii 114); Agg. (2)שחרבג!) מקומות וכו׳. ג) P כמן תרין קרני! סלקין ומנהרין לעלמא, B תרתין דיקרעין, E1 תרץ דוקרנץ. 2) Koh. vermuthet, dass תרץ ein sp. Zusatz ist, was A zu bestätigen scheint, doch das Wort auch j. Ber. 2c und j. Joma 40b; das. auch ,דנהור דסלקץ מן מדינה. 3) Frkf. ,דנתו, sp. Agg. דנהורא. 4) Kהמדינה 1׳. 5) R1J ואחד עירוני. 6) Sp. Agg. עירוני, so auch E; ed. pr. מן העיר. 7) So auch in cap. 18 in A aus משימתן das. corrigirt. Die La. der Agg., mit der J (כשיטתן השיבן), wie A selbst und P in cap. 18 übereinstimmen, scheint die richtige zu sein, zu der שבת אב יכו׳ in A und Ar. (sofern es noch das. zum Citate gehört) als Erklärung zugefügt wurde, die sich auch mit einem andern Schlüsse hier in P findet: כשמתן השיבן שבת . . ובת אם אסורה לכך אחות; בת אבי שהיא מותרת כמנהגכם; auch B Agg. und erklärt שבני נח לא היו נוהגים בקרובות מן האב אלא מן האם, vgl. מ״כ. 8) P מבני שהיא חייבת לו, J שהיתר. מתחייבת. 9) P מפני שהוא חייב לה ד, J מתחייב. 10) Ebenso PB׳. ") Sp. Agg. שחרב׳ und שחרבו.