Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 6 · p. Seite 268

268 Hebräische Handschriften-Fragmente zu Trier. Varianten gegen die Ausgg. aufweist, theils mit dem Machsor Vitry übereinstimmend, theils auch von diesem abweichend. Dem darauf folgenden תחנה geht die Bemerkung voraus: ונופלים על פניהם לתחנה ואומרים, folgt בי לא על צדקותינו, Daniel 9, 18b,י hierauf die deutsche תחנה Ps. 6, 2 bis Ende, eingeJeitet durch רחום וחנון חטאתי לפניך מלא רחמים רחם עלי (ohne ד vor מלא und ohne וקבל תחנוני am Ende); der Yers ויאמר חד fehlt ganz. Sodann folgt, überschrieben אחרת, die dem französisehen Ritus an gehörige תחנה Ps. 25 mit אליך ד beginnend. Fol. 2, Fortsetzung, Beschaffenheit wie Fol. 1. Nach Schluss des Ps. folgt sogleich ואנחנו לא נדע, das jedoch die Verse יהי חסדך, Ps. 33, 22 und עורנו אלהי ישענו, Ps. 79, 9!) nicht hat, dafür aber nach כי הוא ידע Ps. 20, 10 2ד׳ הושיעה) einfügt. Daran schliessfc sich unter der Bemerkung ובשיני ובחמישי או׳ קודם ואנחנו לא נדע das ד אלקי ישראל mit der, aus dem französi״ sehen Ritus bekannten Strophe נתן. Die Reihenfolge der Strophen ist hier, abw. vom m. v., חבט ,ודים ,נתן,חופה ,קולנו, und das ובהל זאת, welches wie im M. V. noch die Worte הגדול nach שמך lind אל nach נא hat, wechselt mit dem אנא, das מחרון אף statt מהרונך hat, regelmässig ah. Aut עורנו folgen, ohne Wiederholung des ד אלקי ישראל, sofort3) beide א ארך אפים, welche von denjenigen im M. V. darin abweichen, dass einmal beide das אל באפך תוכיחנו haben, sodann aber beim ersten 1 לאל בחמתך תיפרע und beim zweiten ואל תפתר פניך ממנו folgt, während im M. V. dieses gerade dem ersten angehört. Hierauf die Bemerkung תורה וקור׳ (sic!)ומוציאין ספרי בה תלת גברי ואחר אף אשרי ואחר או׳, folgt Ps. 20 und bricht mit ימלא ד כל ab. Fol. 3, gleichfalls aus dem Morgengebet, hat auf der ersten Seite beim Ablösen etwas gelitten, beginnt mit תתקבל aus dem Kaddisch nach ובא לציון; das יהא שלמא hat nach חיים noch טובים, und das עושה nach הוא noch ברחמיו. Darauf folgt שייר מזמור לאסף und auf die Verse Jes. 8, 10. Spr. 3, 25 und Jes. 46, 4 das יהי ד׳ אלקינו, I B. König. 8, 57—60, und schiiesst mit הי כל העמים, Micha 4, 5. Sodann folgt die Bemerkung קדיש בלא תתקבל עלינו לשבח למנחה אומ׳ו אשרי קדיש עד דאמירן שמונה עשרה ותחנה קדיש בול ואחר מתחיל שליח צבור תפלת ערבית ואומי והוא רחום• Nach dem והוא רחום bis כל חמתו ג) Dieser Yers fehlt auch in M. V. 2) Bei Amram vor כי הוא ידע 3) Vom קדיש vorher ist Nichts erwähnt, sicherlich nur ein Versehet! des Schreibers.